מגדל של קוביות

לְאוּרִי הָיוּ קֻבִּיּוֹת. הָיוּ לוֹ קֻבִּיּוֹת בִּצְבָעִים שׁוֹנִים. הָיוּ לוֹ קֻבִּיּוֹת אֲדֻמּוֹת, יְרוּקוֹת, צְהֻבּוֹת, כְּחֻלוֹת וְחוּמוֹת. הוּא אָהַב לְשַׂחֵק עִם הַקֻּבִּיּוֹת שֶׁלּוֹ וְלִבְנוֹת בָּהֶם מִגְדָּלִים גְּבוֹהִים וּמְכוֹנִיּוֹת מְשׁוּנּוֹת.

יוֹם אֶחָד הִגִּיעַ לְאוּרִי הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ אֵהוּד. אֵהוּד רָצָה לִבְנוֹת מִגְדָּל מְיֻחָד, מִגְדָּל גָּבוֹהַּ. אוּרִי הִסְכִּים וְהֵם הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת. לְפֶתַע נִכְנְסָה לַחֶדֶר רוּת הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה שֶׁל אוּרִי. הִיא רָצְתָה לָקַחַת אֶת הַבֻּבָּה שֶׁלָּהּ. הִיא עָבְרָה בַּחֶדֶר וּבְמִקְרֶה נָגְעָה בַּמִּגְדָּל. הַמִּגְדָּל הַגָּבוֹהַּ שֶׁהֵם בָּנוּ הִתְמוֹטֵט. אוּרִי כָּעַס עַל אֲחוֹתוֹ. לֹא נוֹרָא, אָמַר אוּדִי. אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִבְנוֹת שׁוּב. הַיְּלָדִים בָּנוּ שׁוּב מִגְדָּל שֶׁל קֻבִּיּוֹת.