אורי והירח

אוֹרִי הָיָה יֶלֶד קָטָן.

בַּלַּיְלָה כְּשֶהִסְתַּכֵּל אוֹרִי עַל הַיָּרֵחַ,

נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהַיָּרֵחַ מְחַיֵּךְ אֵלָיו.

שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת אוֹרִי:

"אוֹרִי, רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לַיָּרֵחַ?"

"לֹא!" עָנָה לָהּ אוֹרִי.

"לָמָּה לֹא?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִימוֹ.

"כִּי לִפְעָמִים הַיָּרֵחַ דַּק -

עוֹד יוֹתֵר מִבָּנָנָה,

וְאָז לֹא יִהְיֶה לִי מָקוֹם לִהְיוֹת בּוֹ

וַאֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאֶפֹּל מִמֶּנּוּ."

עָנָה אוֹרִי לְאִמָּא.