ארז והנמלה
אֶרֶז הַקָּטָן הָלַךְ לְטַיֵּל.
בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֶרֶז נְמָלָה.
הַנְּמָלָה אָחֲזָה בַּפֶּה עָלֶה.
עָקַב אֶרֶז אַחַר הַנְּמָלָה וְאָז רָאָה:
עַל הָאֲדָמָה הָלְכָה הַנְּמָלָה בְּשַׁיָּרָה.
כָּל נְמָלָה לָקְחָה גַּרְגֵּר אוֹ עָלֶה בַּפֶּה.
עָמַד אֶרֶז לְיַד הַנְּמָלָה וְאָז הֵבִין-
הַנְּמָלָה הַקְּטַנָּה מְאֹד חֲרוּצָה,
הִיא אוֹגֶרֶת לָהּ מָזוֹן לַחֹרֶף.