ליאור והחול

לִיאוֹר אוֹהֶבֶת מְאֹד לְשַׂחֵק בַּחוֹל.

שָׁאֲלָה אִמָּא: לָמָּה אַת רוֹצָה לְשַׂחֵק בַּחוֹל?

לָמָּה לֹא תְּשַׂחֲקִי בְּקֻבִּיּוֹת אוֹ בְּבֻּבּוֹת?

עָנְתָה לִיאוֹר לְאִמָּא:

בַּחוֹל אֲנִי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל,

לִבְנוֹת מִגְדָּלִים וְגַם אַרְמוֹנוֹת.

וְתָמִיד אֲנִי יְכוֹלָה גַּם לַהֲרֹס

וְאַף אֶחָד לֹא כּוֹעֵס עָלַי

כְּשֶׁאֲנִי הוֹרֶסֶת אֶת מָה שֶׁבָּנִיתִי.