מה קרה בבוקר

בֹּקֶר אֶחָד קָם דְּבִיר מַמָּשׁ מֻקְדָּם. הוּא הִתְעוֹרֵר עוֹד לִפְנֵי שֶׁאִמָּא בָּאָה לְהָעִיר אוֹתוֹ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר. הוּא קָם, הִתְלַבֵּשׁ וְהִתְאַרְגֵּן לְבַד וְהָלַךְ לַמִּטְבָּח. הוּא אֲפִלּוּ זָכַר לְצַחְצֵחַ שִׁנַּיִם וְלִשְׁטֹף פָּנִים בְּלִי שֶׁאִמָּא תַּזְכִּיר לוֹ כְּמוֹ בְּכָל בֹּקֶר.

דְּבִיר הִתְפַּלֵּא שֶׁאִמָּא עֲדַיִן לֹא בַּמִּטְבָּח וְלֹא מְחַכָּה לוֹ עִם הַשּׁוֹקוֹ שֶׁהוּא כָּל כָּךְ אוֹהֵב.

מָה קָרָה? חָשַׁב דְּבִיר. אוּלַי אִמָּא נָסְעָה מֻקְדָּם לְחֶדֶרָה וְשָׁכְחָה לְהָעִיר אוֹתִי? אֵיךְ אַגִּיעַ לְבֵית הַסֵּפֶר? הַיַּלְקוּט שֶׁלִּי עוֹד לֹא מְסֻדָּר וְאֵין לִי כָּרִיךְ וּפְרִי לַהַפְסָקָה.

דְּבִיר הֶחְלִיט לְהִסְתַּדֵּר לְבַד. "אֲנִי יוֹדֵעַ לְהָכִין לְעַצְמִי שׁוֹקוֹ. זֶה לֹא קָשֶׁה." אָמַר בְּשֶׁקֶט. דְּבִיר אָהַב שׁוֹקוֹ קַר כָּךְ שֶׁאֵין כָּל קֹשִׁי לְהָכִין. דְּבִיר הֶחְלִיט לְוַתֵּר עַל אֲרוּחַת הַבֹּקֶר כִּי לֹא הָיָה רָעֵב בִּמְיֻחָד. בִּמְקוֹם כָּרִיךְ יִקַּח רַק פְּרִי.

דְּבִיר הִתְאַרְגֵּן בִּמְהִירוּת, בָּדַק שֶׁהַיַּלְקוּט מְאֻרְגָּן, נִגָּשׁ אֶל שֻׁלְחָן הַכְּתִיבָה שֶׁלּוֹ לְאַרְגֵּן אֶת הַמַּעֲרֶכֶת.

"רֶגַע," חָשַׁב דְּבִיר. מָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס לַיַּלְקוּט? אֵיזֶה יוֹם הַיּוֹם? הוּא הוֹצִיא אֶת הַסְּפָרִים מֵהַיַּלְקוּט וְנִזְכָּר: "אֶתְמוֹל לָמַדְנוּ חֶשְׁבּוֹן וּמַדָּעִים. אֶתְמוֹל הָיָה יוֹם... שִׁשִּׁי. וְהַיּוֹם?" אָמַר בְּשֶׁקֶט.

דְּבִיר עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב. הַיּוֹם יוֹם שַׁבָּת. הַיּוֹם לֹא לוֹמְדִים. אִמָּא לֹא בַּמִּטְבָּח כִּי הִיא עֲדַיִן יְשֵׁנָה. דַּוְקָא הַיּוֹם, כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהִשָּׁאֵר בַּמִּטָּה- הוּא קָם מֻקְדָּם.

"אֲנִי מַמָּשׁ מְבֻלְבָּל" אָמַר לְעַצְמוֹ וְהָלַךְ לַחֶדֶר לִקְרֹא סֵפֶר.