העצלן





מָה אוֹמֶרֶת לָכֶם הַמִּלָּה "עַצְלָן"? לְפִי הַמִּלּוֹן זֶהוּ כִּנּוּי לְמִישֶׁהוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְאַמֵּץ, לֹא רוֹצֶה לַעֲבֹד אוֹ לִלְמֹד. אַךְ, בַּטֶּבַע יֶשְׁנוֹ בַּעַל חַיִּים בְּשֵׁם זֶה.

אִם תַּגִּיעוּ לְיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם בְּאָמֶרִיקָה הַדְּרוֹמִית וְתַבִּיטוּ אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים, אוּלַי תַּבְחִינוּ בָּעַצְלָן. לֹא, זֶה אֵינוֹ הַכִּנּוּי שֶׁלּוֹ, זֶהוּ שְׁמוֹ. הָעַצְלָן בַּעַל חַיִּים מוּזָר, הוּא תָּלוּי הָפוּךְ עַל עַנְפֵי הָעֵץ וְלָרֹב יָשֵׁן.

הָעַצְלָן שֶׁשַּׁיָּךְ לְמִשְׁפַּחַת הַיּוֹנְקִים, כַּמְּעַט וְלֹא רוֹאֶה וְלֹא שׁוֹמֵעַ אַךְ חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁלּוֹ מְפֻתָּח. גּוּפוֹ מְכוּסֶה בְּפַרְוָה חוּמָה סְמִיכָה הַמְּסֻגֶּלֶת לִסְפֹּג מַיִם בְּכַמּוּת רַבָּה. רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת חֲזָקוֹת יוֹתֵר מֵהָאֲחוֹרִיּוֹת. אֶצְבְּעוֹתָיו אֲרֻכּוֹת וּמְעֻקָּלוֹת וּבְעֶזְרָתָן הוּא תּוֹפֵס אֶת הֶעָלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁים לוֹ מָזוֹן. הוּא אֵינוֹ זָקוּק לִשְׁתּוֹת מַיִם כִּי הוּא מְקַבֵּל אֶת הַמַּיִם מֵהֶעָלִים וּמֵהַטַּל.

שְׁמוֹ שֶׁל הָעַצְלָן נִתַּן לוֹ בִּגְלַל הִתְנַהֲגוּתוֹ: הוּא מְסֻגָּל לִישׁוֹן כְּחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בִּימָמָה, לָרֹב בְּמַהֲלָךְ הַיּוֹם. הוּא יוֹרֵד בַּלַּיְלָה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ אֶל הָאֲדָמָה. כַּאֲשֶׁר הוּא נִמְצָא עַל הָאֲדָמָה, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לָלֶכֶת אֶלָּא גּוֹרֵר אֶת עַצְמוֹ בְּעֶזְרַת רַגְלָיו הַקִּדְמִיּוֹת הַחֲזָקוֹת יוֹתֵר וּמִתְקַדֵּם בְּאִטִּיּוּת. הוּא זָז לְאַט יוֹתֵר אֲפִלּוּ מֵהַצָּב. הָעַצְלָן יוֹרֵד מֵהָעֵץ רַק כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת צְרָכָיו וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה וּמְטַפֵּס חָזְרָה אֶל הָעֵץ. שָׁם הוּא אוֹכֵל יָשֵׁן וַאֲפִלּוּ מְגַדֵּל אֶת צֶאֱצָאָיו כְּשֶׁהוּא תָּלוּי הָפוּךְ. הָעַצְלָן הוּא בַּעַל חַיִּים יְחִידָאי, לְרֹב הוּא מוֹצֵא עֵץ וּמִתְגוֹרֵר בּוֹ לְבַד. לְעִתִּים נִתַּן לִמְצֹא עַל אוֹתוֹ עֵץ יוֹתֵר מֵעַצְלָן אֶחָד.

הָעַצְלָן נִמְצָא בְּסַכָּנַת הַכְחָדָה. כְּיוֹם נוֹתְרוּ רַק שְׁנֵי סוּגִים בִּלְבַד: דּוּ אֶצְבַּע וּתְלָת אֶצְבַּע. בְּיַעֲרוֹת הַגֶּשֶׁם נִתַּן לִמְצֹא רַק אֶת תְּלָת אֶצְבַּע. לָעַצְלָן אוֹיְבִים רַבִּים: עַל הָאֲדָמָה הוּא עָלוּל לְהִתָּקֵל בְּיָגוּאָר וְכַלָבֵי הַפֶּרֶא. כְּשֶׁהוּא נִמְצָא עַל הָעֵץ, עָלוּל לְהַבְחִין בּוֹ עוֹף דּוֹרֵס מִמִּשְׁפַּחַת הַנֵּץ בְּשֵׁם הַרְפִּיָה. אוֹיֵב נוֹסַף הוּא הָאָדָם שֶׁכּוֹרֵת אֶת הָעֵצִים בְּיעָרוֹת הַגֶּשֶׁם וּבַכָּךְ מְצַמְצֵם אֶת כַּמּוּת הָעֵצִים שֶׁעֲלֵיהֶם יָכוֹל הָעַצְלָן לִחְיוֹת.

לָעַצְלָן יְכֹלֶת הַסְוָאָה מְעַנְיֶנֶת: הַפַּרְוָה הַסְּמִיכָה וְהַצְּפוּפָה מְהַוָּה בֵּית גִּדּוּל לְאַצּוֹת יְרֻקּוֹת וְכֵן לְחֲרָקִים קְטַנִּים שׁוֹנִים כְּמוֹ עָשׁ וּזְבוּבִים. כָּךְ, הָעַצְלָן דּוֹמֶה יוֹתֵר לִסְבַךְ עָלִים וַעֲנָפִים מֵאֲשֶׁר לְבַעַל חַיִּים.

לַמְרוֹת שֶׁהֲלִיכָתוֹ מְגֻשֶּׁמֶת וְאִטִּית, הוּא נֶחְשַׁב לְשַׂחְיָן מְעֻלֶּה. כְּדֵי לְהִתְגּוֹנֵן מִפְּנֵי אוֹיְבָיו, הוּא עָלוּל לִנְשֹׁךְ וְלִשְׂרֹט. הָעַצְלָן נֶחְשַׁב לְבַעַל חַיִּים שָׁקֵט. אַךְ, כַּאֲשֶׁר מַטְרִידִים אוֹתוֹ, הוּא מַשְׁמִיעַ שְׁרִיקוֹת, קְרִיאוֹת חַלָּשׁוֹת וַאֲנָחוֹת.

לָכֵן, כְּשֶׁתִּשְׁמְעוּ אֶת הַמִּלָּה עַצְלָן, מִלָּה הַנֶּחְשֶׁבֶת כַּיּוֹם לְמִלַּת גְּנַאי לְמִי שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּדֵּל אוֹ מִתְאַמֵּץ, תּוּכְלוּ תָּמִיד לְדַמְיֵן אֶת בַּעַל הַחַיִּים הַזֶּה שֶׁתָּלוּי הָפוּךְ עַל עָנָף וְיָשֵׁן בְּמַרְבִּית זְמַנּוֹ.