ליה והחמור

לִיָה רָצְתָה חַיּוֹת בַּבַּיִת.

בִּקְּשָׁה לִיָה:

אַבָּא תָּבִיא לִי חֲמוֹר לַבַּיִת.

שָׁאַל אַבָּא: לָמָּה חֲמוֹר?

אָמְרָה לִיָה: רָצִיתִי קוֹף גָּדוֹל אוֹ דֹּב,

וְרָצִיתִי גַּם הִיפּוֹפּוֹטָם אוֹ דּוֹלְפִין.

אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תַּסְכִּים.

אָז בִּקַּשְׁתִּי רַק חֲמוֹר.

צָחַק אַבָּא וְקָנָה לְלִיָה

חֲמוֹר לָבָן מִבַּד.