ארז והנמלה

אֶרֶז הַקָּטָן הָלַךְ לְטַיֵּל.

בַּדֶּרֶךְ רָאָה אֶרֶז נְמָלָה.

הַנְּמָלָה אָחֲזָה בַּפֶּה עָלֶה.

עָקַב אֶרֶז אַחַר הַנְּמָלָה וְאָז רָאָה:

עַל הָאֲדָמָה הָלְכָה הַנְּמָלָה בְּשַׁיָּרָה.

כָּל נְמָלָה לָקְחָה גַּרְגֵּר אוֹ עָלֶה בַּפֶּה.

עָמַד אֶרֶז לְיַד הַנְּמָלָה וְאָז הֵבִין-

הַנְּמָלָה הַקְּטַנָּה מְאֹד חֲרוּצָה,

הִיא אוֹגֶרֶת לָהּ מָזוֹן לַחֹרֶף.