דנה והכלבה

לְדָּנָה הָיְתָה כַּלְבָּה קְטַנָּה.

הַכַּלְבָּה הָיְתָה לְבָנָה.

דָּנָה אָהֲבָה אֶת הַכַּלְבָּה.

הַכַּלְבָּה הָלְכָה לַגַּן.

אֲבָל, מַה קָּרָה?

הַכַּלְבָּה בָּרְחָה לְדָּנָה.

דָּנָה בָּכְתָה וְקָרְאָה לַכַּלְבָּה.

הַכַּלְבָּה שָׁמְעָה שֶׁדָּנָה קָרְאָה לָהּ

וְחָזְרָה.