רוֹן וְהָאוֹפַנַּיִם
אֹהַד הָיָה אָחִיו הַגָּדוֹל שֶׁל רוֹן.
לְאֹהַד הָיוּ אוֹפַנַּיִם חֲדָשִׁים.
הוּא רָכַב תָּמִיד עַל הָאוֹפַנַּיִם הַחֲדָשִׁים שֶׁלּוֹ.
בְּאַחַד הַיָּמִים כְּשֶׁאֹהַד הָלַךְ עִם אַבָּא,
לָקַח רוֹן אֶת הָאוֹפַנַּיִם שֶׁל אֹהַד.
רוֹן לֹא לָקַח אֶת הַקַּסְדָּה שֶׁל אֹהַד.
הוּא עָלָה עַל הָאוֹפַנַּיִם וְנִיסָה לִרְכֹּב,
אַךְ לֹא הִגִּיעַ לְדַוְשׁוֹת.
רוֹן נָפַל עִם הָאוֹפַנַּיִם עַל הַמִּדְרָכָה.
נִבְהַל רוֹן וְהִתְחִיל לִבְכּוֹת.
אִמָּא שָׁמְעָה אֶת רוֹן וְיָצְאָה לַעֲזֹר לוֹ.
כְּשֶׁהִגִּיעַ אֹהַד, רוֹן סִפֵּר לוֹ עַל מָה שֶׁקָּרָה.
הוּא הִבְטִיחַ לְאָחִיו הַגָּדוֹל
לֹא לָקַחַת יוֹתֵר אֶת הָאוֹפַנַּיִם.