אלון והבלון

לְאַלּוֹן הָיָה בָּלוֹן גָּדוֹל.

הַבָּלוֹן שֶׁל אַלּוֹן הָיָה כָּתֹם.

אַלּוֹן אָהַב אֶת הַבָּלוֹן הַכָּתֹם.

פַּעַם, עָמַד אַלּוֹן לְיַד הַחַלּוֹן

וְלֹא אָחַז בַּבָּלוֹן.

הַבָּלוֹן עָף מֵהַחַלּוֹן

הַבָּלוֹן עָף גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ.

וְאָז-

אַלּוֹן צָחַק וְאָמַר: שָׁלוֹם לְךָ בָּלוֹן.

הָלַךְ אַלּוֹן לְאָרוֹן וְלָקַח בָּלוֹן חָדָשׁ.

בָּלוֹן גָּדוֹל כָּחֹל .