תהילה והכתיבה
תְּהִילָה הִיא יָלְדָה
שֶׁבַּכִּתָּה א' לָמְדָה.
לִקְרֹא הִיא יָדְעָה
וּמְאֹד מְאֹד אַהֲבָה.
הִיא קָרְאָה עַל כְּלָבִים
קָרְאָה עַל יָרֵחַ וְכוֹכָבִים.
הַהוֹרִים מְאֹד שָׂמְחוּ
אֲבָל גַּם קְצָת דָּאֲגוּ:
תְּהִילָה אָהֲבָה לְצַיֵּר צִיּוּרִים
תְּהִילָה אָהֲבָה לְהַדְבִּיק וְלִגְזֹר
הִיא אָהֲבָה גַּם לִקְרֹא סְפָרִים
אֲבָל לֹא אָהֲבָה לִכְתֹּב.
"צָרִיךְ גַּם לִכְתֹּב" אָמַר אַבָּא
"צָרִיךְ לַעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלוֹת"
אֲבָל תְּהִילָה אָמְרָה
שֶׁאֵלֶּה רַק שְׁטֻיּוֹת.
אִם מְבִינִים וּמְסַפְּרִים
לָמָּה לִכְתֹּב גַּם בְּמִלִּים?
אֲנִי כּוֹתֶבֶת לְאַט וְלֹא מַסְפִּיקָה
אוּלַי אַתְחִיל לִכְתֹּב רַק בְּעוֹד שָׁנָה?