ליה והחמור
לִיָה רָצְתָה חַיּוֹת בַּבַּיִת.
בִּקְּשָׁה לִיָה:
אַבָּא תָּבִיא לִי חֲמוֹר לַבַּיִת.
שָׁאַל אַבָּא: לָמָּה חֲמוֹר?
אָמְרָה לִיָה: רָצִיתִי קוֹף גָּדוֹל אוֹ דֹּב,
וְרָצִיתִי גַּם הִיפּוֹפּוֹטָם אוֹ דּוֹלְפִין.
אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תַּסְכִּים.
אָז בִּקַּשְׁתִּי רַק חֲמוֹר.
צָחַק אַבָּא וְקָנָה לְלִיָה
חֲמוֹר לָבָן מִבַּד.