אורי והירח
אוֹרִי הָיָה יֶלֶד קָטָן.
בַּלַּיְלָה כְּשֶהִסְתַּכֵּל אוֹרִי עַל הַיָּרֵחַ,
נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁהַיָּרֵחַ מְחַיֵּךְ אֵלָיו.
שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת אוֹרִי:
"אוֹרִי, רוֹצֶה לְהַגִּיעַ לַיָּרֵחַ?"
"לֹא!" עָנָה לָהּ אוֹרִי.
"לָמָּה לֹא?" שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִימוֹ.
"כִּי לִפְעָמִים הַיָּרֵחַ דַּק -
עוֹד יוֹתֵר מִבָּנָנָה,
וְאָז לֹא יִהְיֶה לִי מָקוֹם לִהְיוֹת בּוֹ
וַאֲנִי פּוֹחֵד שֶׁאֶפֹּל מִמֶּנּוּ."
עָנָה אוֹרִי לְאִמָּא.