יוגב והחיות

יוֹגֵב אוֹהֵב חַיּוֹת.

בִּקֵּשׁ יוֹגֵב מֵאַבָּא: אַבָּא אֲנִי רוֹצֶה סוּס.

שָׁאַל אַבָּא: יוֹגֵב לָמָּה סוּס?

עָנָה יוֹגֵב: יֵשׁ לִי רַק חַיּוֹת בַּכְּלוּב.

יֵשׁ לִי תֻּכִּי שֶׁצּוֹרֵחַ כֹּל הַיּוֹם.

יֵשׁ לִי אַרְנָבִים קְטַנִּים שֶׁאֶפְשָׁר רַק לְלַטֵּף.

אִמָּא לֹא רוֹצָה כֶּלֶב וְגַם לֹא חָתוּל.

אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁכְּלָבִים וַחֲתוּלִים מְלַכְלְכִים אֶת הַבַּיִת.

הַסּוּס לֹא יִהְיֶה בַּכְּלוּב.

הַסּוּס גַּם לֹא יְלַכְלֵךְ אֶת הַבַּיִת.

הַסּוּס יִהְיֶה בָּאֻרְוָה.

שָׁאַל אַבָּא: אֵיפֹה נִבְנֶה אֻרְוָה?

צָחַק יוֹגֵב וְאָמַר: בֶּחָצֵר יֵשׁ מָקוֹם לָאֻרְוָה.

מָה דַּעְתְּךָ אַבָּא?

אָמַר אַבָּא: סוּס צָרִיךְ אֻרְוָה וְגַם חָצֵר גְּדוֹלָה.

סוּס לֹא מְגַדְּלִים בֶּחָצֵר.

אַךְ, נוּכַל לִקְנוֹת לְךָ תַּרְנְגוֹלוֹת.

אוּכַל לִבְנוֹת לוּל בֶּחָצֵר.

הַתַּרְנְגוֹלוֹת לֹא חַיּוֹת בַּכְּלוּב.

בֶּחָצֵר שֶׁלָּנוּ אֶפְשָׁר לְגָדֵל תַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁיְּטַיְּלוּ שָׁם.

תּוּכַל לְהַאֲכִיל אֶת הַתַּרְנְגוֹלוֹת וּלְטַפֵּל בָּאֶפְרוֹחִים.

תּוּכַל גַּם לְנַקּוֹת אֶת הַלּוּל.

יוֹגֵב חִיֵּךְ וְאָמַר: אוּלַי.. בְּעוֹד שָׁנָה. טוֹב?

וְהָלַךְ לְלַטֵּף אֶת הָאַרְנָבִים בַּכְּלוּב.