יובל והסוס

יוּבַל אָהַב סוּסִים. הוּא אָסַף תְּמוּנוֹת שֶׁל סוּסִים שֶׁקִּבֵּל מֵאִמָּא וּמֵאָחִיו הַגָּדוֹל אוּרִי. גַּם אָבִיו קָנָה לוֹ צַעֲצוּעִים וּבֻבּוֹת שֶׁל סוּסִים. אַךְ יוּבַל רָצָה סוּס. סוּס אֲמִתִּי בְּצֶבַע חוּם.

הִגִּיעַ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל יוּבַל. הוּא בִּקֵּשׁ מַתָּנָה - סוּס. "אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְגָדֵל בַּבַּיִת סוּס". אָמַר אַבָּא. "נִקְנֶה לְךָ גּוּר חֲתַלְתּוּל" אָמְרָה אִמָּא.

"אוּלַי נִקְנֶה לְךָ כְּלַבְלַב חוּם חָמוּד?" שָׁאַל אַבָּא. אַךְ יוּבַל רָצָה סוּס, סוּס אֲמִתִּי.

בְּבֹקֶר יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל יוּבַל, הוּא קָם מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל. הוּא יָצָא הַחוּצָה לֶחָצֵר וְחִפֵּשׂ אוּלַי מִתְחַבֵּא לוֹ סוּס קָטָן מֵאֲחוֹרֵי הָעֵץ אַךְ יוּבַל לֹא מָצָא כְּלוּם. כְּשֶׁהוֹרָיו הִתְעוֹרְרוּ, אִמּוֹ חִיְּכָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה שֶׁיִּתְכּוֹנֵן לַנְּסִיעָה. יוּבַל הָיָה כֹּל כָּךְ מְאֻכְזָב עַד שֶׁלֹּא שָׁאַל אֲפִלּוּ לְאָן נוֹסְעִים.

כָּל הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בִּשְׁתִיקָה. יוּבַל נִיסָּה לְנַחֵשׁ לְאָן הֵם נוֹסְעִים וְלֹא שָׁאַל דָּבָר. לְפֶתַע הִגִּיעוּ לְמָקוֹם מֻקָּף בְּגָדֵר. הוֹרָיו יָצְאוּ מֵהַמְּכוֹנִית וְהוּא יָצָא אַחֲרֵיהֶם. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק יוּבָל לִשְׁאֹל הֵיכָן הֵם וּמַדּוּעַ עָצְרוּ, שָׁמַע צָהֳלָה שֶׁל סוּסִים.

יוּבַל הִסְתַּכֵּל אֶל הוֹרָיו שֶׁחִיְּכוּ אֵלָיו. "כֵּן, יוּבָל, אָתָּהּ נִמְצָא בְּחַוַּת סוּסִים". אָמַר אָבִיו "לֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת לְךָ סוּס, לָכֵן הַמַּתָּנָה שֶׁלָּנוּ הִיא שֶׁתּוּכַל לָבוֹא הֵנָּה וְלִלְמֹד לִרְכֹּב עַל סוּס" הוֹסִיפָה אִמּוֹ.

יוּבָל לֹא הִצְלִיחַ לוֹמַר מִילָּה. רַק דִּמְעָה קְטַנָּה שֶׁל אֹשֶׁר נָצְצָה עַל הַלֶּחִי . הוּא רָץ וְחִבֵּק אֶת הוֹרָיו וְלָחַשׁ לָהֶם: "תּוֹדָה, זוֹהִי הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי, תּוֹדָה".