עמית נבהלה
עָמִית יָצְאָה לַגִּנָּה.
הִיא הִסְתַּכְּלָה לַשָּׁמַיִם
וְרָאֲתָה עֲנָנָה מַפְחִידָה.
וְאָז שָׁמְעָה רַעַשׁ חָזָק
עָמִית נִבְהֲלָה.
הִיא רָצָה לַבַּיִת וְקָרְאָה:
אִמָּא, אִמָּא הַשָּׁמַיִם מַפְחִידִים
אִמָּא צָחֲקָה וְאָמְרָה
אִמָּא צָחֲקָה וְאָמְרָה
הָרַעַשׁ הָיָה רַק רָעַם.