עמית נבהלה

עָמִית יָצְאָה לַגִּנָּה.

הִיא הִסְתַּכְּלָה לַשָּׁמַיִם

וְרָאֲתָה עֲנָנָה מַפְחִידָה.

וְאָז שָׁמְעָה רַעַשׁ חָזָק

עָמִית נִבְהֲלָה.

הִיא רָצָה לַבַּיִת וְקָרְאָה:

אִמָּא, אִמָּא הַשָּׁמַיִם מַפְחִידִים

אִמָּא צָחֲקָה וְאָמְרָה

הָרַעַשׁ הָיָה רַק רָעַם.