הכובע של הדוד אהרון

לְאוֹר הָיָה דּוֹד

שְׁמוֹ הָיָה דּוֹד אַהֲרֹן

לְדוֹד אַהֲרֹן הָיָה כּוֹבַע כָּחֹל עַל הָרֹאשׁ

פַּעַם, כְּשֶׁהָלַךְ אוֹר לְדוֹד אַהֲרֹן,

רָאָה אוֹר אֶת דּוֹד אַהֲרֹן

לְלֹא כּוֹבַע עַל הָרֹאשׁ.

מָה קָרָה? שָׁאַל אוֹר.

הַכּוֹבַע הַכָּחֹל עָף, אָמַר הַדּוֹד.

הַכּוֹבַע עָף וְעָזַב אֶת הָרֹאשׁ.

מָה לַעֲשׂוֹת? שָׁאַל דּוֹד אַהֲרֹן.

הַכּוֹבַע כְּבָר לֹא עַל הָרֹאשׁ.

חָשַׁב אוֹר עַל הַכּוֹבַע שֶׁאָבַד.

הָלַךְ וְאָז רָאָה-

הַכּוֹבַע לֹא עָף,

הַכּוֹבַע הַכָּחֹל הָיָה עַל הָאָרוֹן.

הַכּוֹבַע נָח עַל הָאָרוֹן שֶׁל הַדּוֹד אַהֲרֹן.

צָחַק הַדּוֹד, צָחַק גַּם אוֹר.

אוֹר מָצָא אֶת הַכּוֹבַע שֶׁל הַדּוֹד אַהֲרֹן,

עַל הָאָרוֹן שֶׁל הַדּוֹד אַהֲרֹן.