כּ ו-כ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ דּוֹמוֹת אַךְ בְּדָבָר אֶחָד הֵן שׁוֹנוֹת לָאַחַת דָּגֵשׁ וְהִיא כּ דְּגוּשָׁה וְהַשְּׁנִיָּה נִקְרֵאת כ רָפָה.
אִם הִיא דְּגוּשָׁה - כְּמוֹ קוֹף הִיא נִשְׁמַעַת וְזֹאת יֵשׁ לִזְכֹּר תָּמִיד וְלָדַעַת. כֶּלֶב כַּדּוּר כָּרִית כָּרִישׁ וְגַם כַּף. אַךְ קוֹף קֶרֶשׁ קֻבִּיָּה וְגַם קַו.
לַמְרוֹת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת נִּשְׁמָעוֹת דּוֹמוֹת- הֵן אוֹתִיּוֹת מְאֹד שׁוֹנוֹת. כִּי בִּתְחִילַּת מִילָה וְאָחֲרֵי ה הַיְדִיעָה- ה-כּ הִיא תָּמִיד דְּגוּשָׁה גַּם אַחֲרַי שָּׁוְא הִיא עֲדַיִן דְּגוּשָׁה.
וְאִם הִיא רָפָה- כְּמוֹ ח הִיא נִשְׁמַעַת וְזֹאת גַּם צָרִיךְ לִזְכֹּר וְלָדַעַת מִכְתָּב וּמַחְבֶּרֶת עַכְשָׁו וְאַחֶרֶת עַכְבָּר וְחָתוּל בָּכְתָה הָאָחוֹת
| לַמְרוֹת שֶׁהָאוֹתִיּוֹת נִשְׁמָעוֹת דּוֹמוֹת- הֵן אוֹתִיּוֹת מַמָּשׁ שׁוֹנוֹת. כִּי הָרָפָה- כ כָּל כָּךְ חַלָּשָׁה שֶׁמִּסְתַּתֶּרֶת לָה אַחֲרַי תְּנוּעָה... אַךְ גַּם ב-ף בְּסוֹף מִילָה- נִשְׁמַעַת ה-כ רָפָה
אֵיךְ נִזְכֹּר וְלֹא נִתְבַּלְבֵּל? אֶת הַכְּלָלִים נִזְכֹּר וּנְתַרְגֵּל אַךְ גַּם בְּמִשְׁפָּחוֹת הַמִּילִּים נִזָּכֵר אִם הַיֶּלֶד כָּתַב מִכְתָּב וְהָאוֹת נִשְׁמַעַת כְּמוֹ ק ו-ח – אָז לְבֶטַח הִיא כּ אַךְ לִפְעָמִים אוֹתָהּ מִילָה מִשְׁתָּנָה כְּמוֹ הַמִּילָה כִּתָּה אַךְ בַּכִתָּה אוֹ כִּבֵּד וּלְכָבֵד הֵן אוֹתָהּ מִילָה.
|
עברית שפה יפה >