רב חדש בכפר הרוא"ה - נעה חדד, ג' בנות בי"ס טללי אורות

שלום, קוראים לי שרון. אני גרה בכפר הרא"ה, בת 9 לומדת בכיתה ג' ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי.

הכול התחיל בבית הספר,בתחילת ההפסקה. היה צלצול וכל הבנות יצאו להפסקה אני נשארתי בכיתה כי לא הרגשתי טוב. פתאום שמעתי קול  " פססס  פססס, שרון את ערה? "

מה ,מה מי זה ? שאלתי "שרון מה קרה לך?זאת רק אני אביגיל"." אהה, כן אביגיל "

"שרון אני רציתי לשאול אותך משהוא. שמעת על הרב החדש?" "לא, מי זה הרב החדש?" שאלתי."קוראים לו הרב שאול ישראלי, יותר מזה אני לא יודעת. הייתי רוצה לדעת יותר על הרב, הוא נישמע לי רב מעניין". "גם אני רוצה" אמרתי. פתאום צץ לי רעיון, "אני יודעת, אולי נלך אל ביתו של הרב?" הרעיון שינה לי את מצב הרוח. אביגיל מייד הסכימה. כל הבנות חזרו לכיתה. אחרי הלימודים חשבנו יחד איך כדאי לפנות אל רב המושב, לאחר מיכן קבענו להיפגש ב-16:00 ליד בית הכנסת. חיכיתי בקוצר רוח לשעה הידועה ומתי שסוף סוף הגיעה השעה רצתי לבית הכנסת וחיכיתי לאביגיל. היא קצת איחרה אבל לא שמתי לב לזה יותר מידי. הלכנו והלכנו עד שהגענו לביתו של הרב. בהתחלה קצת התביישנו אבל אזרנו אומץ ודפקנו בדלת. הרבנית פתחה לנו את הדלת במאור פנים והזמינה אותנו להיכנס. נכנסנו לבית. הרבנית הורתה לנו לשבת על הספה, חיכינו שהיא תחזור והרבנית באמת חזרה אבל עם משהו ביד .כשהיא התקרבה יותר ראינו שזה מגש ועליו עוגיות. הרבנית אמרה "תאכלו כמה שאתן רוצות, אני עוד מעט אביא לכן משקה" אמרתי לאביגיל "שמת לב שהרבנית מתנהגת אלינו כמו אמא?" "שמתי לב, אבל איפה הרב? שאלה אביגיל שכחת למה באנו לכאן?" "לא, לא שכחתי" אמרתי. הרבנית נכנסה ובידיה שוקו חם. התחלנו לשתות ותוך כדי אכלנו את העוגיות פתאום הייתה דפיקה בדלת הרבנית פתחה את הדלת ואז נכנס איש עם זקן ומגבעת ניחשתי שזה הרב, אבל משהו לא הסתדר לי איזה מין אדם דופק בדלת של עצמו? לבסוף הרבנית אמרה שהאיש הוא בעלה הרב שאול ישראלי. שאלנו את הרב אם הוא יכול לספר לנו את קורות חייו, הרב הסכים והתחיל לספר:                          

נולדתי בעיר סלוצק  שבבלארוס אבי היה הרב בנימין איזראעליט רב העיירה קוינדוב אבי למד תורה על אף שאסור היה ללמוד ולכן נשלח לסיביר על ידי השלטונות. אימי נרצחה בשואה. "וואי קטעתי אותו זה היה בטח קשה להיות ללא הורים" אמרתי. "נכון, זה היה אכן קשה אבל התורה הקדושה הייתה לי במקום הורים" אמר הרב והמשיך בסיפורו:ניסיתי להשיג אישור עליה לארץ. למרות מאמצי לא הצלחתי ולכן החלטתי לחצות את הגבול עם עוד 2 בחורים על אף שאסור. לפני שחצינו את הגבול  התייעצנו עם הרב יעקב קלמס והוא אמר לנו לצאת לדרך. עטופים בסדינים לבנים חצינו את הנהר הקפוא לרוע מזלנו נתפסנו ע"י הפולנים. אני שלחתי מכתב לרב קוק ובו ביקשתי ממנו להשיג לנו אישור עליה לארץ לבסוף הרב קוק הצליח להשיג את האישורים ואנחנו שוחררנו ועלינו לארץ.

כשהרב סיים את סיפורו הודנו לרב ולאשתו ויצאנו לרחוב. "תיראי איך הרב והרבנית מכבדים אפילו ילדות בגילנו" אמרתי. "נכון" אמרה אביגיל והמשכנו בדרך. כל אחת הלכה לביתה.           

 

 

 

                                                                                                                                                                                                                                                                                                                   

                                                                                                                                       

 

 

 

Comments