הילדה העצובה - שירה נמרי כתה ד' בי"ס הדר

הילדה העצובה
בתום יום הלימודים, בדרכה הביתה שמעה מאי קול נשמע מן החצר 
"מאי לא שווה כלום, לא כדאי לאף אחד לשחק איתה " 

היה זה קולה של מור. מאי הרגישה כאב וכעס על מור חברתה הטובה ביותר. 
הניחה מאי את ילקוטה , נגשה למור ,שעמדה עם חברות מהכיתה 
ואמרה: שמעתי מה אמרת, מור. את לא חושבת שזה פוגע?
מור הסמיקה, שתקה ולפתע רצה לכיוון ביתה.
החברות נגשו אל מאי ואמרו לה
-אנחנו חברות שלך, לא יפה מה שמור אמרה גם היא לא היתה רוצה שיגידו עליה כאלה דברים.

למחרת בבוקר מור נגשה למאי וביקשה סליחה והתנצלה:
לא התנהגתי יפה, אסור לבייש חברים, כמו שאני לא רוצה שיעשו לי...פשוט קנאתי בך כי כולם אוהבים אותך.. ו.. רציתי גם אני שיהיו לי הרבה חברות...
מאי קיבלה את ההתנצלות ואמרה: 

"כמו שאומר הפתגם:"אל תלבין פני חברך ברבים

Comments