החלום המחריד - רותם עסיס עולה לכתה ד'

שוב פעם היה לי את אותו החלום, חשכו עיני והייתי עדיין פוחדת, החלום הוא על מפלצת בבית, שהבית לגמרי חשוך ואני ממהרת לרוץ למקום אחר אבל אז הוא תפס את כתפי וגרר אותי לחושך ההוא, בחדר של אימי ואבי לארון שאני תמיד חושדת בו, ואז ההורים שלי התעוררו, ואמרתי להם רוצו כמה שאתם  יכולים, אני אסתדר לבד, והם רצו וגם אח שלי התעורר, ואז הוא הפך לשד שהיה בסלון, הוא היה קצת שקוף, וככה נגמר החלום, כשהייתי בת 5 התחיל כל הסיפור, עכשיו אני בת 9 וחצי, אז תחשבו 4 וחצי שנה היה לי את אותו חלום, תבינו עד כמה זה קשה לחלום אותו חלום רע, כשהייתי בחלום אני ניסיתי לצעוק כדי שאימי ואבי שישנים (לא ההורים שלי בחלום) יתעוררו ויעירו אותי מתוך החלום הנורא הזה שלא בא לי להיזכר בו שוב, זה היה נורא מאוד.

אני לא רוצה שתחלמו את החלום, רק מי שאמיץ ורוצה לחלום יחלום את החלום הנורא הזה, אתם יכולים גם לדמיין אם אתם רוצים, אני כבר דמיינתי מספיק ולא רוצה להיזכר בזה, קראתי לחלום הזה "החלום המחריד", אם כבר אתם חושבים שאני סתם ילדה שמפחדת מארונות, אבל אני מפחדת רק מהארון הזה שבחדר של הורי, אם אני עם הורי בחדר או ישנים או רואה טלוויזיה, אז אני רגועה ואם אני לבד, אני מסתכלת על הארון, ו"הארון מסתכל עליי", ואני נזכרת בחלום ואני חולמת אותו חלום, בארון היה בגדים נעליים ועוד כמה דברים, זה מה שהיה בארון בערך:

אני תמיד אומרת לי בלב "הלוואי שהחלום הזה יגמר וזהו, לא רוצה לחלום את החלום "המחריד".  



Comments