הַנְּמָלָה הַקְּטַנָּה נֶחְשֶׁבֶת לַחֲרוּצָה. תָּמִיד מְמַהֶרֶת כְּשֶׁעָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר בְּפִיהָ. הַנְּמָלָה חַיָּה בִּקְבוּצָה, לָכֶן אָנוּ מַבְחִינִים בְּשַׁיָּרוֹת שֶׁל נְמָלִים  אַצּוֹת רָצוֹת וּמְמַהֲרוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל עוֹנוֹת הַקַּיִץ וְהַסְּתָו, אוֹסֶפֶת הַנְּמָלָה מָזוֹן. הִיא אוֹגֶרֶת אֶת הַמָּזוֹן לַחֹרֶף, לִימוֹת הַגְּשָׁמִים.

כַּאֲשֶׁר הַנְּמָלָה מּוֹצֵאת מָזוֹן, הִיא מוֹדִיעָה עַל כָּךְ לַנְּמָלִים הָאֲחֵרוֹת. הִיא מוֹדִיעָה בְּדֶרֶךְ מְאֹד מְיֻחֶדֶת: לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ לְקֵן הַנְּמָלִים,

הִיא מַפְרִישָׁה, טִיפּוֹת קְטַנּוֹת, בַּעֲלוֹת רֵיחַ מְיֻחָד. הַנְּמָלִים מְרִיחוֹת אֶת הַטִּיפּוֹת וְכָךְ הֵן יוֹדְעוֹת לָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ  מֵהַקֵּן לַמָּקוֹם בּוֹ נִמְצָא הַמָּזוֹן.