[ללא שם]‏ > ‏[ללא שם]‏ > ‏

הַגוּר שֶל אוּרִי




לְאוּרִי הָיָה גּוּר קְטַנְטַן שֶׁל חָתוּל. הַגּוּר הָיָה אָפֹר עִם כְּתָמִים חוּמִים עַל הַגַּב. אוּרִי קִבֵּל אֶת הַגּוּר מֵהַדּוֹדָה שֶׁלּוֹ שׁוּלַמִּית.  אוּרִי טִפֵּל בַּגּוּר בִּמְסִירוּת.

יוֹם אֶחָד כְּשֶׁיָּצָא אוּרִי הַחוּצָה, רָאָה שֶׁהַגּוּר לֹא רָץ אֵלָיו. הוּא נִיגַּשׁ אֶל הַגּוּר וְקָרָא לוֹ אַךְ הַגּוּר הִמְשִׁיךְ לִשְׁכַּב וַאֲפִלּוּ לֹא יִלֵל.

מִהֵר אוּרִי אֶל אַבָּא וְסִפֵּר לוֹ עַל הַגּוּר. אַבָּא הִגִּיעַ מִיָּד וְיַחַד הֵם נָסְעוּ לרוֹפֵא בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁנִּקְרָא וֶטֶרִינָר.הַוֶּטֶרִינָר אָמַר לָהֶם שֶׁגַּם חֲתוּלִים חוֹלִים לִפְעָמִים. הוּא נָתַן לַגּוּר הַקְּטַנְטַן תְּרוּפָה וְאָמַר לֹא לִדְאֹג כִּי הַגּוּר יַחְלִים.

אוּרִי וְאַבָּא חָזְרוּ לַבַּיִת וְאוּרִי טִפֵּל בַּגּוּר עַד שֶׁהוּא הֶחְלִים. 


 

        

 ©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל   
Comments