[ללא שם]‏ > ‏[ללא שם]‏ > ‏

שיר השוּרוּק והֻקבּוּץ

כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עַל שׁוּרוּק

אֲנִי רוֹצֶה לְהַתְחִיל לִשְׁרֹק

רַק בַּלֵּב, כִּי אֲנִי בַּשִּׁעוּר.

וְלִשְׁרֹק בְּקוֹל זֶה אָסוּר.

 

וְאָז אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת הַמּוֹרָה

שֶׁאוֹמֶרֶת שֶׁשּׁוּרוּק וְקֻבּוּץ הֵן תְּנוּעוֹת

וּכְשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת עוֹד דֻּגְמָה

אֲנִי  מַתְחִיל לִקְפֹּץ עִם תְּנוּעוֹת...

 

הַמּוֹרָה שׁוֹתֶקֶת וְעָלַי מִסְתַּכֶּלֶת,

וְאָז, נוֹתֶנֶת דֻּגְמָה אַחֶרֶת:

"בְּאֲרוּחָה, תְּמוּנָה וְכַדּוּר יֵשׁ שׁוּרוּק

וּבְקֻפְסָה אֲדֻמָה וְקֻּבִּיָה יֵשׁ קֻבּוּץ.

 

שׁוּרוּק וְקֻבּוּץ הֵם שֵׁמוֹת שֶׁל תְּנוּעוֹת

מִי יָכֹל לְהָבִיא לָנוּ דֻּגְמָאוֹת?"

יוּבַל מַצְבִּיעַ וְאוֹמֵר: "שֻׁלְחָן וְשׁוּעָל"

וַאֲנִי נַעֲשֶׂה כְּבָר יוֹתֵר מְבֻלְבָּל.



©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל


Comments