לְאַלּוֹן הָיָה בָּלוֹן גָּדוֹל.

הַבָּלוֹן שֶׁל אַלּוֹן הָיָה כָּתֹם.

אַלּוֹן אָהַב אֶת הַבָּלוֹן הַכָּתֹם.

פַּעַם, עָמַד אַלּוֹן לְיַד הַחַלּוֹן

וְלֹא אָחַז בַּבָּלוֹן.

הַבָּלוֹן עָף מֵהַחַלּוֹן

הַבָּלוֹן עָף גָּבוֹהַּ גָּבוֹהַּ.

וְאָז-

אלון צחק

אַלּוֹן צָחַק וְאָמַר: שָׁלוֹם לְךָ בָּלוֹן.

הָלַךְ אַלּוֹן לְאָרוֹן וְלָקַח בָּלוֹן חָדָשׁ.

בָּלוֹן גָּדוֹל כָּחֹל .