לְנָוֶה הָיָה כֶּלֶב קָטָן, כֶּלֶב לָבָן. פַּעַם, כְּשֶׁהַכֶּלֶב הַקָּטָן הָיָה בֶּחָצֵר, נָבַח הַכֶּלֶב וְנָבַח עַד שֶׁנָּוֶה יָצָא לֶחָצֵר. יָצָא נָוֶה לֶחָצֵר וְאָז רָאָה: רְפָאֵל הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ בָּא לְבַקֵּר. הַכֶּלֶב לֹא יָדַע שֶׁרְפָאֵל הֶחָבֵר שֶׁל נָוֶה וְנָבַח עָלָיו. קָרָא נָוֶה לַכֶּלֶב וְנָתַן לַכֶּלֶב עֶצֶם. הַכֶּלֶב כְּבָר לֹא נָבַח עַל רְפָאֵל. © |
צירה וסגול >