חוֹלָם‏ > ‏

בֹּעַז וְהַחֲלוֹם

בַּלַּיְלָה חָלַם בֹּעַז חֲלוֹם.

בַּחֲלוֹם הָיָה לְבֹּעַז בָּלוֹן יָרֹק.

בַּחֲלוֹם הָלַךְ בֹּעַז לַחַלּוֹן הַכָּחֹל.

לְיַד הַחַלּוֹן אָמַר הַבָּלוֹן לְבֹּעַז:

בֹּעַז, בּוֹא לַכּוֹכָב הַצָּהֹב.

בֹּעַז יָצָא מֵהַחַלּוֹן, אָחַז בְּיָדוֹ בַּבָּלוֹן

וְעָף לַכּוֹכָב הַצָּהֹב.

בֹּעַז עָמַד עַל הַכּוֹכָב הַצָּהֹב

וְאָז- בֹּעַז שָׁמַט אֶת הַבָּלוֹן הַיָּרֹק.

הַבָּלוֹן הַיָּרֹק עָף לוֹ רָחוֹק רָחוֹק.

בֹּעַז קָם וְרָאָה שֶׁהַכֹּל חֲלוֹם.












  ©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל





בלוני


Comments