יוּבָל אָהַב סוּסִים. הוּא אָסַף תְּמוּנוֹת שֶׁל סוּסִים שֶׁקִּבֵּל מֵאִמָּא וּמֵאָחִיו הַגָּדוֹל אוּרִי. גַּם אָבִיו קָנָה לוֹ צַעֲצוּעִים וּבֻבּוֹת שֶׁל סוּסִים. אֲבָל יוּבַל רָצָה סוּס. סוּס אֲמִתִּי בְּצֶבַע חוּם. הִגִּיעַ יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל יוּבָל. הוּא בִּקֵּשׁ מַתָּנָה - סוּס. "אֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים לְגַדֵּל בַּבָּיִת סוּס". אָמַר אַבָּא. "נִקְנֵה לְךָ גּוּר חֲתַלְתּוּל" אָמְרָה אִמָּא. "אוּלַי נִקְנֵה לְךָ כְּלַבְלַב חוּם חָמוּד?" שָׁאַל אַבָּא. אַךְ יוּבָל רָצָה סוּס, סוּס אֲמִתִּי. בְּבֹקֶר יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל יוּבָל, הוּא קָם מֻקְדָּם מֵהָרָגִיל. הוּא יָצָא הַחוּצָה לֶחָצֵר וְחִפֵּשׂ אוּלַי מִתְחַבֵּא לוֹ סוּס קָטָן מֵאֲחוֹרֵי הַעֵץ אַךְ יוּבָל לֹא מָצָא כְּלוּם. כְּשֶׁהוֹרָיו הִתְעוֹרְרוּ, אִמּוֹ חִיְּכָה אֵלָיו וּבִקְּשָׁה שֶׁיִּתְכּוֹנֵן לִנְסִיעָה. יוּבַל הָיָה כָּל כָּךְ מְאֻכְזָב עַד שֶׁלֹּא שָׁאַל אֲפִלּוּ לְאָן נוֹסְעִים. כָּל הַדֶּרֶךְ עָבְרָה בִּשְׁתִיקָה. יוּבַל נִיסָּה לְנַחֵשׁ לְאָן הֵם נוֹסְעִים אַךְ לֹא שָׁאַל דָּבָר. לְפֶתַע הִגִּיעוּ לְמָקוֹם מֻקָּף בּגָּדֵר. הוֹרָיו יָצְאוּ מֵהַמְּכוֹנִית וְהוּא יָצָא אַחֲרֵיהֶם. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק יוּבָל לִשְׁאֹל הֵיכָן הֵם וּמַדּוּעַ עָצְרוּ, שָׁמַע צָהֳלָה שֶׁל סוּסִים. יוּבַל הִסְתַּכֵּל אֶל הוֹרָיו שֶׁחִיְּכוּ אֵלָיו. "כֵּן, יוּבָל, אָתָּהּ נִמְצָא בְּחַוַּת סוּסִים". אָמַר אָבִיו "אָמְנָם, לֹא יָכֹלְנוּ לִקְנוֹת לְךָ סוּס אָבָל הַמַּתָּנָה שֶׁלָּנוּ הִיא שֶׁתּוּכַל לָבוֹא הֵנָּה וְלִלְמֹד לִרְכָּב עַל סוּס" הוֹסִיפָה אִמּוֹ. יוּבָל לֹא הִצְלִיחַ לוֹמַר מִילָּה. רַק דִּמְעָה קְטַנָּה שֶׁל אֹשֶׁר נָצְצָה עַל הַלֵחִי ּ. הוּא רָץ וְחִבֵּק אֶת הוֹרָיו וְלָחַשׁ לָהֶם: "תּוֹדָה, זוֹהִי הַמַּתָּנָה הַנִּפְלָאָה בְּיוֹתֵר שֶׁקִּבַּלְתִּי, תּוֹדָה". © |
ממילה לסיפור >