רוני והתחרות

רוֹנִי אָהֲבָה מְאֹד לָרוּץ. הִיא רָצָה בְּכָל מָקוֹם כִּמְעַט. הִיא רָצָה בַּהַפְסָקוֹת, רָצָה כְּשֶׁהוֹלֶכֶת לְבַקֵּר חֲבֵרוֹת וַאֲפִלּוּ בַּבַּיִת. רוֹנִי אוֹהֶבֶת סְפּוֹרְט, הִיא הוֹלֶכֶת לְאִמּוּנִים בְּרִיצָה וּבג'וּדוֹ. אִלּוּ אֶפְשָׁר הָיָה – הָיְתָה רוֹנִי עוֹסֶקֶת בִּפְעִילוּיוֹת סְפּוֹרְט בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם לִלְמֹד וְלִקְרֹא סְפָרִים.

יוֹם אֶחָד , בַּהַפְסָקָה, שָׁמְעָה רוֹנִי עַל תַּחֲרוּת רִיצָה. הָיְתָה זוֹ תַּחֲרוּת רִיצָּה לְיַד הַכִּנֶּרֶת.  נִיב, שֶׁלּוֹמֵד אִתָּהּ בַּכִּתָּה סִפֵּר לָהּ שֶׁהוּא נִרְשַׁם. רוֹנִי הֶחְלִיטָה שֶׁגַּם הִיא מִצְטָרֶפֶת.

בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁבוּעַ לִפְנֵי הַתַּחֲרוּת, הִתְאַמְּנָה רוֹנִי יוֹם יוֹם לִקְרַאת הַתַּחֲרוּת. הִיא הִתְרַגְּשָׁה וְרָצְתָה לְנַצֵּחַ.

בְּיוֹם הַתַּחֲרוּת, נָסְעָה רוֹנִי עִם הוֹרֶיהָ לִטְבֶרְיָה, שָׁם הֵחֵלָּה הַתַּחֲרוּת. מֵהַמַּסְלוּל נִיתַּן הָיָה לִרְאוֹת אֶת הֲרֵי הַגּוֹלָן הַגְּבוֹהִים וְהַכִּנֶּרֶת הַכְּחֻלָּה שֶׁנִּרְאֲתָה כְּמוֹ טִיפָּה כְּחֻלָּה גְּדוֹלָה בֵּין הֶהָרִים.

הַתַּחֲרוּת הֵחֵלָּה, הִיא עָמְדָה לְיַד נִיב וּשְׁנֵיהֶם הֵחֵלּוּ לָרוּץ בֵּין מֵאוֹת הָרָצִים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּתַחֲרוּת. הוֹרֶיהָ עָמְדוּ וְנוֹפְפוּ לָהּ לְשָׁלוֹם.

רוֹנִי הֵחֵלָּה לָרוּץ, הִיא יָדְעָה שֶׁבַּמֶּרְחַקִּים אֲרֻכִּים לֹא מַתְחִילִים לָרוּץ מַהֵר כְּדֵי לֹא לְאַבֵּד כּוֹחוֹת. הִיא רָצָה וְנִיב הָיָה כָּל הַזְּמַן לְצִדָּהּ. הֵם רָצוּ וּבְצִדֵּי הַמַּסְלוּל שָׁמְעוּ אֶת הַקָּהָל שֶׁהֵרִיעַ. הֵם חָלְפוּ עַל פְּנֵי רָצִים אֲחֵרִים וְהִמְשִׁיכוּ לָרוּץ בְּקֶצֶב.

לְפֶתַע שָׁמְעָה קוֹל צָעֲקָה. הִיא הִבְחִינָה בְּנִיב שֶׁעָצַר וְאָחַז בְּרַגְלוֹ. נִיב נָפַל. הִיא אֲפִילּוּ לֹא הִסְפִּיקָה לַחְשֹׁב וְעָצְרָה: "נִיב מָה קָרָה?"  שָׁאֲלָה. "כּוֹפַפְתִּי אֶת הַקַּרְסֹל כַּנִּרְאֶה" אָמַר. "הַמְשִׁיכִי לָרוּץ" אָמַר לָהּ. רוֹנִי עָזְרָה לְנִיב לָקוּם וְרָאֲתָה אֵיךְ רָצִים רַבִּים עָבְרוּ אוֹתָהּ. "לֹא" אָמְרָה רוֹנִי. הִיא תָּמְכָה בּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעוּ הַחוֹבְשִׁים וּפִנּוּ אוֹתוֹ מֵהַמַּסְלוּל.

רַק לְאַחַר שֶׁנִּיב פֻּנָּה מֵהַמַּסְלוּל, הִמְשִׁיכָה רוֹנִי לָרוּץ. הִיא רָאֲתָה אֶת כָּל הָרָצִים לְפָנֶיהָ, אַךְ לֹא וִתְּרָה. "אֲנִי חַיֶּבֶת לְנַצֵּחַ גַּם בִּשְׁבִיל נִיב" הֶחְלִיטָה וְהִגְבִּירָה אֶת קֶצֶב רִיצָתָהּ.

רוֹנִי רָצָה בְּכָל כֹּחָהּ וּלְאַט לְאַט עָבְרָה אֶת הָרָצִים. הִיא הִמְשִׁיכָה אֶת הָרִיצָה כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת קוֹלוֹת הַמְּרִיעִים בְּצִדֵּי הַמַּסְלוּל: "רוֹ-נִי, רוֹ-נִי רוֹ-נִי". רוֹנִי לֹא הִבִּיטָה לַצְּדָדִים, רַק לְפָנִים עַד שֶׁרָאֲתָה אֶת קַו הַסִּיּוּם.  בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתֶיהָ רָצָה רוֹנִי וְהִגִּיעָה רִאשׁוֹנָה וְאָז עָצְרָה בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת.

רוֹנִי נִצְּחָה בַּתַּחֲרוּת וְהִגִּיעָה לַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן. הוֹרֶיהָ וְאַחֶיהָ הִקִּיפוּ אוֹתָהּ בְּחִבּוּקִים. הִיא רָאֲתָה גַּם אֶת נִיב שֶׁעָמַד שָׁם עִם קַרְסֹל חָבוּשׁ מְחַיֵּךְ אֵלֶיהָ. רַבִּים הִקִּיפוּ אוֹתָהּ וְהִמְשִׁיכוּ לִצְעֹק "רוֹ-נִי רוֹ-נִי". רוֹנִי הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. כּ

ְשֶׁקִּבְּלָה רוֹנִי אֶת הַגָּבִיעַ, קִבְּלָה גַּם תְּעוּדָה מְיֻחֶדֶת עַל חֲבֵרוּת טוֹבָה וְעֶזְרָה לֶחָבֵר בְּמַהֲלַךְ הַתַּחֲרוּת.

 




Comments