עוֹמְרִי וְהָאַרְיֵה

הָיָה פַּעַם יֶלֶד בְּשֵׁם עוֹמְרִי. עוֹמְרִי הָיָה בֵּן חָמֵשׁ וְהָלַךְ יוֹם יוֹם לַגַּן. בַּגַּן שִׂחֵק עוֹמְרִי עִם הַצַּעֲצוּעִים. הוּא אָהַב לְשַׂחֵק עִם הַחַיּוֹת. עוֹמְרִי אָהַב מְאֹד חַיּוֹת אַךְ לֹא חַיּוֹת בַּיִת. הוּא הֶעֱדִיף חַיּוֹת בָּר. הַחַיָּה הָאֲהוּבָה עָלָיו הָיְתָה אַרְיֵה. כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁעוֹמְרִי אוֹהֵב אֲרָיוֹת וְרוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אַרְיֵה. חָבֵר אַרְיֵה.

"אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁל אַרְיֵה" אָמְרָה לוֹ אִמָּא. "אַרְיֵה הוּא חַיָּה טוֹרֶפֶת שֶׁגְּדֵלָה בַּטֶּבַע" הִסְבִּיר לוֹ אַבָּא. עוֹמְרִי יָדַע הַרְבֵּה עַל מִשְׁפַּחַת הָאֲרָיוֹת. הוּא רָאָה סִרְטֵי טֶבַע שֶׁאַבָּא הֶרְאָה לוֹ בַּטֵּלֵוִיזְיָה. עוֹמְרִי אָהַב מְאֹד לִרְאוֹת אֶת הָאֲרָיוֹת בַּסָּפָארִי. גַּם בְּגַן הַחַיּוֹת, אָהַב עוֹמְרִי לַעֲמֹד לְיַד כְּלוּב הָאֲרָיוֹת וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּחַיָּה שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב.

יוֹם אֶחָד חָזַר עוֹמְרִי מֵהַגַּן. הוּא הָיָה מְאֻשָּׁר וְרָץ מַהֵר לְאִמָּא. "אִמָּא הִגִּיעַ אֵלֵינוּ הַיּוֹם אַרְיֵה לַגַּן" צָעַק בְּקוֹל נִרְגָּשׁ. אִמָּא יָדְעָה שֶׁעוֹמְרִי אוֹהֵב אֲרָיוֹת, הִיא גַּם יָדְעָה שֶׁהוּא אוֹהֵב לְדַמְיֵן.

"עוֹמְרִי, הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁזֶּה לֹא חֲתַלְתּוּל גָּדוֹל?" שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת עוֹמְרִי. "כֵּן, הוּא אַרְיֵה אֲמִתִּי עִם שֵׂעָר רָעֲמָה בְּצֶבַע שֶׁל הָאַרְיֵה שֶׁרָאִינוּ בְּגַן הַחַיּוֹת." עָנָה עוֹמְרִי וְחִיֵּךְ. "הַאִם הוּא גָּדוֹל"? שָׁאֲלָה אִמָּא. "לֹא, הוּא בְּגִילִי אוֹ אֲפִלּוּ קָטָן יוֹתֵר". עָנָה לְאִמָּא. "וּמָה הוּא עוֹשֶׂה בַּגַּן?" שָׁאֲלָה אִמָּא בְּסַקְרָנוּת. "הוּא חָדָשׁ וַעֲדַיִן אֵינֶנּוּ מַכִּיר אֶת כָּל הַיְּלָדִים, הוּא עוֹמֵד בַּצַּד וְשׁוֹתֵק." אָמַר עוֹמְרִי. מְעַנְיֵן, חָשְׁבָה אִמָּא. אֶשְׁאַל מָחָר אֶת הַגַּנֶּנֶת עַל הָאַרְיֵה הֶחָדָשׁ בַּגַּן אָמְרָה לְעַצְמָהּ. 

"אוּלַי אוּכַל לְהַזְמִין אֶת הָאַרְיֵה אֵלֵינוּ מָחָר אַחֲרֵי הַגַּן?" שָׁאַל עוֹמְרִי. "וּמָה תַּעֲשׂוּ בַּבַּיִת"? "נְשַׂחֵק יַחַד, אַרְאֶה לוֹ אֶת הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלִּי." עָנָה עוֹמְרִי. "מָה אוֹכֵל הָאַרְיֵה?" שָׁאֲלָה אִמָּא וְהֵחֵלָּה לַחֲשֹׁשׁ מֵחַיָּה טוֹרֶפֶת בַּבַּיִת. "לֹא יוֹדֵעַ, הוּא לֹא יָשַׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּנוּ כְּשֶׁאָכַלְנוּ. אֲנִי יָכֹל לִשְׁאֹל אוֹתוֹ". אָמַר עוֹמְרִי. זֶה כְּבָר מוּזָר חָשְׁבָה אִמָּא. "הַאִם הָאַרְיֵה הֶחָדָשׁ בַּגַּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר?" שָׁאֲלָה אִמָּא. "כֵּן, רַק שֶׁהוּא מִתְבַּיֵּשׁ וְשׁוֹתֵק כָּל הַזְּמַן. אוּלַי אִם יַגִּיעַ אֵלֵינוּ יַפְסִיק לְהִתְבַּיֵּשׁ וִידַבֵּר". אָמַר עוֹמְרִי. "מָחָר בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאֶקַּח אוֹתְךָ לַגַּן, אֶשְׁאַל אֶת הַגַּנֶּנֶת עַל הָאַרְיֵה הַזֶּה" אָמְרָה אִמָּא.

לְמָחֳרָת כְּשֶׁהִגִּיעַ עוֹמְרִי לַגַּן עִם אִמָּא, חִפְּשָׂה אִמָּא אַרְיֵה וְלֹא מָצְאָה. הָיוּ בַּגַּן רַק יְלָדִים. "אֵיפֹה הָאַרְיֵה?" שָׁאֲלָה אִמָּא אֶת עוֹמְרִי. עוֹמְרִי הִצְבִּיעַ עַל יֶלֶד שֶׁעָמַד בַּצַּד וְלֹא הִצְטָרֵף לַיְּלָדִים שֶׁשִּׂחֲקוּ. "זֶה אַרְיֵה?" שָׁאֲלָה אִמָּא נִדְהֶמֶת. "כֵּן, זֶה לָבִיא הַיֶּלֶד הֶחָדָשׁ שֶׁהִגִּיעַ אֶתְמוֹל. לָבִיא הוּא אַרְיֵה. נָכוֹן?" שָׁאַל. אִמָּא חִיְּכָה וְעָנְתָה: "כֵּן, לָבִיא הוּא אַרְיֵה וְאַרְיֵה כָּזֶה אֲנִי מוּכָנָה שֶׁתַּזְמִין הַבַּיְתָה לְשַׂחֵק אִתְּךָ. הָאַרְיֵה הַזֶּה נִרְאָה מַמָּשׁ יֶלֶד נֶחְמָד." אָמְרָה אִמָּא. עוֹמְרִי חִיֵּךְ, נִגָּשׁ אֶל לָבִיא וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְשַׂחֵק. 







Comments