יוֹם אֶחָד יָשַׁב אֶרֶז עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁלְיַד בֵּיתוֹ. אֶרֶז הִתְבּוֹנֵן עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁצָּמַח בְּסָּמוּךְ לְעֵץ הָאֹרֶן בַּגִינָה. "אֵיזֶה דֶּשֶׁא גָּבוֹהַּ" אָמַר לְעַצְמוֹ. לְפֶתַע הִבְחִין אֶרֶז בְּמַשֶּׁהוּ יָרֹק הַמְקַפֵּץ עַל הַדֶשֶׁא. בִּתְחִילָה, חָשַׁב אֶרֶז שֶׁהַדֶשֶׁא רוֹקֵד לוֹ בַּרוּחַ, אַךְ, אָז רָאָה שֶׁזֶּהוּ חֶרֶק קָטָן שֶׁמְדַּלֵג וּמְקַפֵּץ עַל הַדֶשֶׁא. הַחֶרֶק הָיָה בְּצֶבַע יָרֹק וְהַיוּ לוֹ  רַגְלַיִם מוּזָרוּת. אֶרֶז נִבְהַל לְרֶגַע וְאָז הֵחֵל לְהִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר הַמְשֻנֶה שֶׁקוֹפֶץ לוֹ שָׁם. הַיוּ לוֹ פָּנִים מַפְחִידוֹת וְזוּג מְחוֹשִׁים. הוּא הֵזִיז אֶת רַגְלַיו הַקִדְמִיוֹת בְּצוּרָה מַצְחִיקָה.
אֶרֶז נִבְהַל וְרָץ  מַהֵר לַבַּיִת לִקְרֹא לְאִמּוֹ. "אִמָּא יֵשׁ כָּאן חַיְזָר מַפְחִיד, הוּא מִתְבּוֹנֵן בִּי, בּוֹאִי, בּוֹאִי מַהֵר" צָעַק אֶרֶז.
אִמָּא הִגִּיעָה בּמְהִירוּת וְהֵחֵלָה לִצְחוֹק כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת הַחֶרֶק.  הִיא אָמְרָה לְאֶרֶז: "אֶרֶז, זֶהוּ רַק גּמַל שְׁלֹמֹה קָטָן שֶׁמְחַפֶּשׂ לוֹ זְבוּבִים לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלוֹ".