הדובון של דנה



לדָנָה הָיָה דֻּבּוֹן קָטָן. הִיא קִבְּלָה אוֹתוֹ לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלָּהּ. הַדֻּבּוֹן שֶׁל דָּנָה הָיָה בְּצֶבַע חוּם.  דָּנָה קָרְאָה לַדֻּבּוֹן שֶׁלָּהּ דֻּבִּי דּוֹדוֹ.

יוֹם אֶחָד יָצְאָה דָּנָה לְשַׂחֵק עִם דָּוִד אָחִיהָ בַּכַּדּוּר. הִיא לָקְחָה אִתָּהּ גַּם אֶת דּוֹדוֹ הַדֻּבּוֹן הָאָהוּב עָלֶיהָ. כְּשֶׁשִּׂחֲקוּ בַּכַּדּוּר הַאָדוֹם שֶל דָּוִד, הֵנִיחָה אֶת הַדֻּבּוֹן בַּצַּד שֶׁיֶשֶב  עַל אֶבֶן וְיִתְבּוֹנֵן בָּהֶם.

לְפֶתַע, הִגִּיעַ בּוֹבִּי הַכֶּלֶב  הַשָחוֹר שֶׁל הַשְּׁכֵנִים. הוּא רָאָה אֶת דּוֹדוֹ הַדֹּב, הִתְקָרֵב אֵלָיו וְהֵחֵל לְרַחְרֵחַ אוֹתוֹ. דָּנָה הִתְחִילָה לִבְכּוֹת כִּי הִיא נִבְהֲלָה. כְּשֶׁרָאָה הַכֶּלֶב שֶׁדָּנָה בּוֹכָה, הוּא הִפְסִיק לְרַחְרֵחַ אֶת דּוֹדוֹ וְנִגַּשׁ אֵלֶיהָ. הַכֶּלֶב הֵחֵל לְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ וְלְלַקֵּק אֶת דָּנָה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לִבְכּוֹת.  דָּוִד, שֶׁרָאָה אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה, הֵחֵל לִצְחֹק. הוּא הֵבִין שֶׁהַכֶּלֶב רָצָה לְהַרְגִּיעַ אֶת דָּנָה. 

         



©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל
Comments