בָּעֶרֶב, יָצָא מָאוֹר לְטַיֵּל בֶּחָצֵר.

בֶּחָצֵר שֶׁל מָאוֹר יֵשׁ צְמַחִים רַבִּים.

בֶּחָצֵר שֶׁל מָאוֹר יֵשׁ עֵצִים וְשִׂיחִים

בֶּחָצֵר שֶׁל מָאוֹר יֵשׁ גַּם אֲבָנִים.

 

הָלַךְ מָאוֹר וּלְפֶתַע שָׁמַע רַעַשׁ:

פססס פססס

מָה זֶה? חָשַׁב מָאוֹר.

מָאוֹר נִבְהָל וְחָשַׁב:

הַאִם יֵשׁ פֹּה נָחָשׁ?

מָאוֹר הִתְקָרֵב לְעֵבֶר הָרַעַשׁ.

מָאוֹר יָדַע שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר,

מָאוֹר הִתְקָרֵב בְּשֶׁקֶט.

 

לְפֶתַע רָאָה מָאוֹר צֵל

מִי מִסְתַּתֵּר כָּאן? שָׁאַל מָאוֹר.

אַךְ לֹא שָׁמַע דָּבָר.

זֶה לֹא נָחָשׁ, גַּם לֹא כֶּלֶב.

אֵין כָּאן דֹּב וְהַצֵּל גָּדוֹל.

הִתְקָרֵב מָאוֹר לַסֶּלַע וְאָז רָאָה:

זֶה הָיָה אָחִיו הַקָּטָן.

אָחִיו שֶׁל מָאוֹר הִתְחַבֵּא בֶּחָצֵר

מֵאֲחוֹרֵי הַסֶּלַע.