פַּעַם כְּשֶׁהָיָה רוֹן קָטָן

הָלַךְ עִם אִמָּא יוֹם יוֹם לַגַן.

הִתְבּוֹנֵן רוֹן עַל הָעֵצִים

וְלִפְעָמִים רָאָה שָׁם צִפֳּרִים.

 

לָמָּה הַצִּפֳּרִים מְצַיְּצוֹת?

הַאִם כָּךְ הֵן מְדַבְּרוֹת?

וְאֵיפֹה הַגּוֹזָלִים יְשֵׁנִים?

וּמָה הֵם אוֹכְלִים?

 

שָׁאַל רוֹן אֶת אִמָּא שְׁאֵלוֹת

וְאִמָּא הֵחֵלָּה לַעֲנוֹת...

וְאָז רָאָה רוֹן צִפּוֹר קְטַנָּה

שֶׁאָחֲזָה תּוֹלַעַת בִּמְקוֹרָהּ.

 

הַצִּפּוֹר אֶל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ עָפָה

וְאָז רוֹן אֶת הַקֵּן שֶׁלָּהּ רָאָה.

בַּקֵּן יֶשְׁנָם שְׁלֹשָׁה גּוֹזָלִים

שֶׁלְּאִמָּא צִפּוֹר הֵם מְחַכִּים.

 

אִמָּא הִסְבִּירָה לְרוֹן הַקָּטָן

וְאָז בְּדִיּוּק הִגִּיעוּ לַגַּן.

שָׁלוֹם לַצִּפּוֹר וְשָׁלוֹם לְגוֹזָלִים

אָמַר רוֹן וְרָץ לַילָדִים.

 

 

כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל