עוֹנוֹת הַשָנָה

הַסְּתָו הִגִּיעַ עִם רוּח קְרִירָה,

וּמֵהָעִץ הֶעָלִים נוֹשְׁרִים.

הֶחָצָב הֵחֵל כְּבָר בִּפְרִיחָה

וְהַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים בַּעֲנָנִים.


עוֹד טֶרֶם הִתְרַגַּלְנוּ לַסְּתָו

וּכְבָר הַחֹרֶף מַגִּיעַ עַכְשָׁו.

הַרוּחוֹת חֲזָקוֹת וְיוֹרְדִים הַגְּשָׁמִים

וּבַגִּנָּה מַתְחִילִים לִפְרוֹחַ פְּרָחִים.

 

פִּתְאוֹם הָאָבִיב וּמַפְסִיקִים הַגְּשָׁמִים

וְהַשָּׁמַיִם שוּב כְּחֻלִים.

הַשָׂדוֹת מִתְמַלְּאִים בְּאַלְפֵי פְּרָחִים

וּבַחוּץ כְּבַר חַמִּים וְנָעִים.

 

עוֹד לא הִסְפַּקְנוּ לְהִתְרַגֵּל לָאָבִיב

וּכְבָר יוֹתֵר חַם מִסָבִיב.

הַקָיִץ מַגִיעַ וְהַשֶמֶש יוֹקֶדֶת

וּבַחוּץ אִי אֶפְשָר בְּלִי כּוֹבַע לָלֶכֶת.

 

..וְשוּב מַתְחִילָה רוּחַ קְרִירָה

הֵי? מָה קָרָה? הַסְּתָו כְּבַר בָּא

וְאַחֲרָיו הַחֹרֶף. וּכְשֶׁהָאָבִיב עָזַב,

מַגִּיעַ הַקָיִץ, וְאַחֲרָיו - שוּב הַסְּתָו.




©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל