סְלִיחָה

סְלִיחָה שֶׁפָּגַעְתִּי זֶה לֹא בְּכַוָּנָה,

סְתָם לְיַד אוּרִי עָבַרְתִּי

וְנָתַתִּי לוֹ מַכָּה קְצָת חֲזָקָה.

חוֹשֵׁב שֶׁכָּאַבָה לוֹ הַמַּכָּה.

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי, לֹא חָשַׁבְתִּי,

מַמָּשׁ לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה.

 

סְלִיחָה שֶׁקִּלַּלְתִּי לֹא בְּכַוָּנָה,

סְתָם לְיַד רוּתִי עָבַרְתִּי

וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהִיא טִפְּשָׁה.

רוּתִי הָלְכָה מִשָּׁם בּוֹכָה.

לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לֹא חָשַׁבְתִּי,

מַמָּשׁ לֹא בְּכַוָּנָה.

 

סְלִיחָה שֶׁאֶת הַגֻּלּוֹת לָקַחְתִּי,

סְתָם לְיַד דָּנִי עָבַרְתִּי

וְאֶת הַגֻּלּוֹת שֶׁלּוֹ רָצִיתִי,

אָז הִתְכּוֹפַפְתִּי וּבָרֶגֶל בָּעַטְתִּי.

הַגֻּלּוֹת הִתְפַּזְּרוּ – וְכַמָּה לִי לָקַחְתִּי

כִּמְעַט לֹא בְּכַוָּנָה.

 

סְלִיחָה שֶׁאֶת הַצִּיּוּר קִמַּטְתִּי,

סְתָם לְיַד הַשֻּׁלְחָן שֶׁל חֵן עָבַרְתִּי

אֶת הַצִּיּוּר שֶׁהָיָה שָׁם לָקַחְתִּי.

וּכְשֶׁהִיא הִתְרַגְּזָה

צָחַקְתִּי נוֹרָא

וְאֶת הַצִּיּוּר שֶׁלָּהּ קִמַּטְתִּי.

כִּמְעַט לֹא בְּכַוָּנָה.

 

 

אֶתְמוֹל הַמּוֹרָה אָמְרָה בַּכִּתָּה

שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִכֻּלָּם סְלִיחָה,

אָז יָשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּפִּנָּה

וְחָשַׁבְתִּי עַל כָּל מָה שֶׁקָּרָה.

וְאִם לֹא יִסְלְחוּ לִי הַיְּלָדִים

וַאֲפִלּוּ שֶׁזֶּה לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים?

 

גַּם בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה בִּקַּשְׁתִּי סְלִיחָה

וְחָזַרְתִּי לְהִתְנַהֵג כָּךְ גַּם הַשָּׁנָה.

מָה עוֹשִׂים? אֶשְׁאַל אֶת הַמּוֹרָה.

כִּי הִיא בֶּטַח יוֹדַעַת אֶת הַתְּשׁוּבָה.