מה אעשה בקיץ?

הַקַּיִץ הַחַם כְּבָר מַגִּיעַ

וְאוֹתִי זֶה בְּהֶחְלֵט לֹא מַרְגִּיעַ.

שׂוֹנֵאת אֶת הַחֹם וְהַזֵּעָה

וְלָלֶכֶת עִם כּוֹבַע- זוֹ מַמָּשׁ בְּעָיָה.

 

אִמָּא אוֹמֶרֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ לְהִזָּהֵר

וְלִמְרֹחַ קְרֶם הֲגַנָּה כְּשֶׁיּוֹצֵאת לֶחָצֵר.

אָסוּר לִשְׁכֹּחַ לִשְׁתּוֹת מַיִם

וְאָסוּר לְשַׂחֶק בַּחוּץ בַּצָהֳרַיִם.

 

לָלֶכֶת לַבְּרֵכָה לְבָד אִמָּא לֹא מַרְשָׁה

וְלָלֶכֶת לַקַּיְטָנָה אֲנִי כְּבָר לֹא רוֹצָה.

הַחֹם הַגָּדוֹל וְהַשֶּׁמֶשׁ מַרְגִּיזִים

וּבִכְלַל  מְשַׁעְמֵם. מַרְגִּישָׁה לֹא נָעִים.

 

הַשָּׁנָה אִמָּא הִצִּיעָה לִי הַצָּעָה

לְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת אֶת מַה שֶׁאֲנִי רוֹצָה.

יָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת

וְאָז מָצָאתִי לִי פִּתְרוֹן לַבְּעָיוֹת:

 

בַּקַּיִץ אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת אֶת הַזְּמַנִּים

לָלֶכֶת לִישׁוֹן מְאֻחָר וּלְהִתְעוֹרֵר כְּשֶׁרוֹצִים.

לִהְיוֹת עֵרָה בְּשָׁעוֹת לֹא חַמּוֹת

וְאָז לֵהָנוֹת בְּיַחַד עִם חֲבֵרוֹת.

 

יְכוֹלָה גַּם לָלֶכֶת עִם אִמָּא לַבְּרֵכָה

וְלִהְיוֹת שָׁם בַּמַּיִם עַד לַחֲשֵׁכָה.

יְכוֹלָה לִישׁוֹן לִפְעָמִים אֵצֶל חֲבֵרוֹת

אוֹ לְהִצְטָרֵף לְאִמָּא לִקְנִיּוֹת.

 

יְכוֹלָה לְצַיֵּר וְלִצְבֹּעַ צִיּוּרִים

אוֹ לִבְנוֹת תַּכְשִׁיטִים מְעַנְיְנִים,

יְכוֹלָה לִשְׁמֹר עַל יַלְדֵי הַשְּׁכֵנִים

וְלִנְסֹעַ לְסַבָּא וְסָבְתָא לְפָעָמִים.

 

הֶרְאֵיתִי לְאִמָּא אֶת הַתָּכְנִיּוֹת

וּלְהַפְתָּעָתִי – הִיא שָׂמְחָה מְּאֹד.

אַךְ הוֹסִיפָה בַּקָּשָׁה מוּזָרָה-

לֹא לִשְׁכֹּחַ לִקְרֹא סְפָרִים מֵהַסִּפְרִיָּה.

 

וְכָךְ לַקַּיִץ יֵשׁ לִי תָּכְנִיּוֹת

וַאֲנִי אֲפִילּוּ נִרְגֶּשֶׁת מְּאֹד

וְאוּלַי הַשָּׁנָה כְּשֶׁהַקַּיִץ יַגִּיעַ

אוֹתִי הַפַּעַם הוּא יַפְתִּיעַ...

©
כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל 

 

 

 




כשהקיץ מופיע





Comments