שִׁבְעַת הַמִּינִים הֵם הַפֵּרוֹת שֶׁנִשְׁתַּבְּחָה בָּהֶן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה הֵם שִׁבְעָה גִּדּוּלִים שֶׁמֻּזְכָּרִים כְּבָר בְּסֵפֶר דְּבָרִים, שָׁם מְתָאֲרִים אֶת גִּדּוּלֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַפּוֹרִיָה אֵלֶיהָ יַגִּיעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כְּבָר בַּמִּשְׁנָה כָּתוּב אֵיךְ בָּחֲרוּ אֶת הַפֵּירוֹת כְּדֵי לְהֶבִיאָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ: "יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבַּכְרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבַּכַר, רִמּוֹן שֶׁבַּכַר - קוֹשְּׁרוֹ בְּגּוּמִי וְאוֹמֵר: הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים". וּמֵהֶם שִׁבְעַת הַמִּינִים? בְּסֵפֶר דְּבָרִים כָּתוּב: "אֶרֶץ חִטָּה שְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבַשׁ". מֵהַחִטָּה מְכִינִים לֶחֶם וּמִינֵי מָאַפֶהּ. הַשְּׂעוֹרָה נֶחְשֶׁבֶת לְמָזוֹן לַבְּהֵמוֹת וּבְנוֹסָף, מְכִינִים מִמֶּנָּה בִּירָה. מֵהַגֶּפֶן מְכִינִים יַיִן וּכְשֶׁמְּיַבְּשִׁים אֶת הָעֲנָבִים מְקַבְּלִים צִמּוּקִים. הַתְּאֵנָה טְעִימָה גַּם טְרִיָּה, וְגַם מְיֻבֶּשֶׁת כִּדְּבֵלָה. הָרִמּוֹן מְשַׁמֵּשׁ הֵן כִּפְרִי מַאֲכָל וְהֵן לַהֲכָנַת רִבָּה וּשְׁתִיָּה. הַזַּיִת מְשַׁמֵּשׁ הֵן לְמַּאֲכָל וְהֵן לַהֲכָנַת שֶׁמֶן. הַדְּבַשׁ- דְּבַשׁ הַסִילַאן מְיּוּצָר מֵהַתָּמָר שֶׁנִּתָּן לֶאֱכֹל גַּם כִּפְרִי טָרִי וְגַם כִּמְיֻבָּשׁ.
|
במעגל השנה > שבועות -סיפורים מקוריינים >