סְלִיחָה
שֶׁפָּגַעְתִּי, זֶה לֹא בְּכַוָּנָה,
סְתָם לְיַד אוּרִי עָבַרְתִּי
וְנָתַתִּי לוֹ מַכָּה קְצָת חֲזָקָה.
אוּלַי כָּאַבָה לוֹ הַמַּכָּה?
לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי, לֹא חָשַׁבְתִּי,
מַמָּשׁ לֹא בְּכַוָּנָה.
סְלִיחָה שֶׁקִּלַּלְתִּי, לֹא בְּכַוָּנָה,
סְתָם לְיַד רוּתִי עָבַרְתִּי
וְאָמַרְתִּי לָהּ שֶׁהִיא טִפְּשָׁה.
רוּתִי הָלְכָה מִשָּׁם בּוֹכָה.
לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לֹא חָשַׁבְתִּי,
מַמָּשׁ לֹא בְּכַוָּנָה.
אֶתְמוֹל הַמּוֹרָה אָמְרָה בַּכִּתָּה
שֶׁצָּרִיךְ לְבַקֵּשׁ מִכֻּלָּם סְלִיחָה,
אָז יָשַׁבְתִּי לִי בְּשֶׁקֶט בַּפִּנָּה
וְחָשַׁבְתִּי עַל כָּל מָה שֶׁקָּרָה.
וְאִם לֹא יִסְלְחוּ לִי הַיְלָדִים
וַאֲפִלּוּ שֶׁזֶּה לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים?
כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל | 