יוֹם הָעַצְמָאוּת הִגִּיעַ.

אִמָּא קָנְתָה דְּגָלִים.

אִמָא נָתְנָה לְדֶקֶל דֶּגֶל.

הַדֶּגֶל הָיָה בְּצִבְעֵי כָּחֹל לָבָן.

שָׁאַל דֶּקֶל אֶת אִמָּא:

"אִמָא לָמָה נָתַתְּ לִי דֶּגֶל?"

עָנְתָה אִמָּא לְדֶקֶל:

"לַמְּדִינָה יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת.

אֲנִי מְקַשֶּׁטֶת אֶת הַבַּיִת בִּדְגָלִים.

תַּעֲזֹר לִי בְּבַקָּשָׁה לְקַשֵּׁט אֶת הַבַּיִת."

דֶּקֶל שָׂמַח וְעָזַר לְאִמָּא.

 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל