יום השואה- קטע מידע

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, לִפְנֵי שְׁהַיְתָהּ לָנוּ מְדִינָה, גָּרוּ הַיְּהוּדִים בָּאֲרָצוֹת הַשּׁוֹנוֹת. הֵם גָּרוּ בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, בְּכָל אֶרֶץ דִבְּרוּ בַּשָּׂפָה שֶׁל אוֹתָהּ אָרֶץ, הֵם הָיוּ חֵלֶק מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ בָּהּ הִתְגוֹרְרוּ.

יוֹם אֶחָד, קָם בְּגֶרְמַנְיָה מַנְהִיג רָשָׁע שֶׁהֶחְלִיט כִּי הַיְּהוּדִים לֹא צְרִיכִים לִחְיוֹת. הַיְּהוּדִים מְפֻזָּרִים בֵּין כָּל הָאֲרָצוֹת, אֵין לָהֶם מְדִינָה, הַדָּת שֶׁלָּהֶם  שׁוֹנָה, אָחֶרֶת, הֵם שׁוֹנִים מִכֻּלָּם בַּמִּנְהָגִים, בַּלְּבוּשׁ וַאֲפִילּוּ בַּמָּזוֹן שֶׁהֵם אוֹכְלִים, הֵם לֹא חֵלֶק מֵהָעַמִּים וּמֵהַאָרָצּוֹת וְלָכֵן יֵשׁ לְהַשְׁמִיד אוֹתָם.

בּמֶּשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁנִים נִסּוּ הַמַּנְהִיג הָרָשָׁע וַאֲנָשָׁיו  לַהֲרֹג וּלְהַשְׁמִיד אֶת הַיְּהוּדִים בּכָּל הָאֲרָצוֹת אוֹתָן כָּבַשׁ וּבָהֶן שָׁלַט.

בִּתְּחִלָּה, הַיְּהוּדִים הָיוּ חַיָּבִים לַעֲנֹד עַל בִּגְדָם טְלַאי צָהֹב בְּצוּרַת מִגַּן דָּוִד צָהֹב עַל מְנַת שֶׁיּוּכְלוּ לְזַהוֹת אוֹתָם. הֵם גֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּהֶם וְלִילָדִים אָסוּר הָיָה לִלְמֹד בְּבָתֵּי הַסֵּפֶר כְּמוֹ שֶׁנָּהֲגוּ עַד כֹּה. אַחַר כָּךְ הַיְּהוּדִים גֹּרְשׁוּ מִבָּתֵּיהֶם. רְכוּשָׁם נִלְקַח וְהֵם נִשְׁלְחוּ לָגוּר בְּבָתִּים אֲחֵרִים, לְעִתִּים, מִסְפָּר מִשְׁפָּחוֹת בְּבַיִת אֶחָד. אֶת הַבָּתִּים הִקִּיפוּ בְּחוֹמָה גְּבוֹהָה. קָרְאוּ לַמָקוֹם "גֶּטוֹ". אָסְרוּ עַל הַיְּהוּדִים לָצֵאת  לַעֲבֹד, אָסוּר הָיָה לָהֶם לַעֲזֹב אֶת הַגֶּטוֹ לְלֹא אִשּׁוּר, לָכֵן  הָיָה שָׁם רָעָב גָּדוֹל וּפָרָצוּ שָׁם מַחֲלוֹת.

יְהוּדִים רַבִּים גֹּרְשׁוּ  לַמַּחֲנוֹת שֶׁבָּנָה הָאִישׁ הָרָשָׁע. אָמְרוּ לָהֶם שֶׁיֵּשׁ בַּמַחֲנות  עֲבוֹדָה וּמָזוֹן, אַךְ שָׁם הָרְגוּ אוֹתָם. מַחֲנוֹת אֵלֶּה נִקְרָאוּ מַחֲנוֹת הַשְׁמָדָה.

שְׁמוֹ שֶׁל הָאִישׁ הָרָשָׁע  הָיָה הִיטְלֶר וְהַצָּבָא שֶׁלּוֹ שֶׁנִּקְרָא הַנַאצִים, כָּבְשׁוּ אֲרָצוֹת רַבּוֹת וּלְכָל מָקוֹם שֶׁהִגִּיעוּ, הָרְגוּ וְהִשְׁמִידוּ, אֶת הַיְּהוּדִים.

יְהוּדִים רַבִּים נִסּוּ לִבְרֹחַ וּלְהִתְנַגֵּד. חֶלְקָם הִתְחַבֵּא אֵצֶל אֲנָשִׁים לֹא יְהוּדִיִּים שֶׁהִתְנַגְּדוּ לְמַעֲשֵׂי הַנָּאצִים. חֶלְקָם  בָּרַח מֵהַגֶּטוֹ אוֹ מֵהַמַּחֲנוֹת וְהִצְלִיחַ  לְהַגִּיעַ לַיְּעָרוֹת. שָׁם נִלְחָמוּ בַּגֶּרְמָנִים. הֵם נִקְרְאוּ פָּרְטִיזָנִים. אַךְ, שִׁשָּׁה מִילְיוֹן יְהוּדִים נִרְצְּחוּ. שִׁשָּׁה מִילְיוֹן אֲנָשִׁים, נָשִׁים וְתִינוֹקוֹת.

רַק אַחֲרֵי כְּשֵׁשׁ שָׁנִים, אַרְצוֹת הָעוֹלָם הִתְעָרְבוּ וְהַמִּלחָמָה נִפְסְקָה.

אָנוּ מְצַיְּנִים אֶת יוֹם הַשּׁוֹאָה לְזֶכֶר אוֹתָהּ מִלְחָמָה נוֹרָאָה בָּהּ נֶהֱרַג חֵלֶק מֵהָעַם הַיְהוּדִי, רַק מִשּׁוּם שֶׁהֵם הָיוּ בְּנֵי הָעָם הַיְהוּדִי.  

אֶת הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אָנוּ חַיָּבִים לִזְכּוֹר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ לָעַד.


©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל




Comments