חַג הַפֶּסָח מִתְקָרֵב ואָנִי יוֹשֵׁב לִי וְחוֹשֵב אִמָא שׁוֹאֶלֶת: "אֵין לְךָ מַה לַעֲשׂוֹת? צָרִיך אֶת כָּל הַבָּיִת לְנָקוֹת" וְאָנִי -לֹא מֵבִין לָמָה צָרִיך לְנָקוֹת. כִּי בּפֶּסָח לִפְנֵי שָׁנִים לֹא הָיוּ נִיקְיוֹנוֹת. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִצְרָיִם יָצְאוּ מעֲבָדִים לְאָנָשִׁים חוֹפְשִיִים הַפְכוּ. ואִם בפֶּסָח הַפָכְנוּ לְחוֹפְשִיִים לָמָה לִפְנֵי הַחָג אַנַחְנוּ כְּמוֹ עֲבָדִים? לָמָה כָּל הַיוֹם רַק עוֹבְדִים וְעוֹבְדִים אֶת הַבַּיִת מְנָקִים וּמְצַחְצְחִים? רָצִיתִי אֶת אִמָא שֶׁלִי לִשְאוֹל אָבָל הִיא עֲסוּקָה מ.. אֶתְמוֹל. גָם אַבָּא וְיֵתֵר בְּנֵי הַמִשְׁפָּחָה עוֹבְדִים מֵהַבֹּקֶר עַד הַחַשֵׁיכָה. ואוּלַי... אֶלִיָהוּ הַנָבִיא בִּיקֵש מֵהַהוֹרִים לְנָקוֹת הֵיטֵב אֶת כָּל הַבָּתִים? הַשָׁנָה לֹא אַרָדֵם, אֵשֵׁב וְאַחָכֶּה אוּלַי הוֹא עַל הַשׁאֵלָה שֶׁלִי יַעֲנֶה....
© |
במעגל השנה >