הנטיעות

בְּיוֹם בָּהִיר, כְּשֶׁהָרָקִיעַ הָיָה תָּכֹל וְהַחַמָּה הֵצִיצָה לָהּ בֵּין הָעֲנָנִים  וְרַק עָב אֶחָד קְטַנְטַן נִרְאָה בַּשָּׁמַיִם, יָצְאוּ תַּלְמִידֵי הַכִּתָּה לִנְּטִיעוֹת.

הֵם פָּסְעוּ לָהֶם בַּשְׁבִיל . כָּל יֶלֶד אָחַז בְּיָדוֹ  הָאַחַת מַעְדֵּר אוֹ אֶת חֲפִירָה וּבְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה אָחַז בִּשְׁתִיל רַךְ.

גַּיְא הָיָה הָאַחֲרוֹן שֶׁצָעַד בַּשְׁבִיל הַצַר. הוּא הִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ וְרָאָה כֵּיצַד הַמּוֹרָה גּוֹעֶרֶת בְּיוֹאָב . יוֹאָב שָׁמַט מִיָּדָיו אֶת הַשְּׁתִיל וְהַמַּעְדֵּר  וְהֶחְלִיט לָלֶכֶת וְלִרְדֹּף אַחַר קַרְפָּדָה שֶׁהִבְחִין  בַּה מְקָפֶּצֶת לָהּ בַּשְּׁלוּלִית. יוֹאָב נֶאֱלָץ לְהָנִיחַ לַקַּרְפָּדָה וְהִמְשִׁיךְ לִפְסֹעַ עִם חֲבֵרָיו לַכִּתָּה.

לבַסוֹף, הִגִּיעוּ כָּל הַתַּלְמִידִים אֶל שֶׁטַח הַנְּטִיעָה. כָּל יֶלֶד חָפַר גֻּמָּה בַּקַּרְקַע. הוּא הֵנִיחַ בִּזְהִירוּת אֶת הַשְּׁתִיל לְתוֹךְ הַגֻּמָּה וְכִסָּה בְּרִגְבֵי אֲדָמָה. 

כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת הַנְּטִיעָה, הִשְׁקוּ הַיְּלָדִים אֶת הַשְּׁתִילִים הָרַכִּים בְּמַיִם וְחָזְרוּ לַכִּתָּה מְאֻשָּׁרִים.

הֵם שָׂמְחוּ כִּי יָדְעוּ שֶׁהַשְּׁתִילִים שֶׁלָּהֶם יִגְדְּלוּ  וְיַהַפְכוּ לאִילָנוֹת.  











©
 
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל


Comments