במעגל השנה‏ > ‏החורף‏ > ‏

הֶעָנָן הַקָּטָן


עָב קָטָן טִיֵּל לוֹ בָּרָקִיעַ. הוּא הָיָה זָעִיר לְעֻמַּת הָעֲנָנִים הָאֲחֵרִים  שֶׁשָּׁטוּ לְיַדוֹ. הַשָּׁמַיִם הָיוּ קוֹדְרִים וְהָעֲנָנִים הַרַבִּים כִּסּוּ אֶת הַחַמָּה. הִבִּיט לוֹ הֶעָב הַקָּטָן עַל הָעֲנָנִים הַנּוֹסָפִים שֶׁהָיוּ לְצִדּוֹ. הָעֲנָנִים הָיוּ כֵּהִים. טִיפּוֹת רַבּוֹת חִכּוּ לָצֵאת מָהֵם וְלָרֶדֶת לָאֲדָמָה שֶׁצִּפְּתָה לְגֶשֶׁם. "הַמָּטָר קָרֵב" הִרְהֵר לוֹ הֶעָב הַקָּט. "הָאִילָנוֹת מְצַפִּים לַגֶּשֶׁם, גַּם הָאֲדָמָה צְמֵאָה לַמַּיִם " חָשַׁב לוֹ הֶעָנָן. לְפֶתַע נִשְׁמַע קוֹל אַדִּיר בָּרָקִיעַ. הֶעָנָן רָעַד, "מָה קוֹרֶה כָּאן?" שָׁאַל בְּקוֹל כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן רוֹעֵד. "זֶהוּ רַק  הָרַעַם שֶׁמְּבַשֵּׂר אֶת בּוֹאוֹ שֶׁל  הַבָּרָק" עָנָה לוֹ עָנָן שֶׁהָיָה לְצִדּוֹ. "בָּרָק? רָעַם? מָה אֵלֶּה?" שָׁאַל הֶעָנָן הַקָּטָן אֶת הֶעָנָן שֶׁהָיָה סָמוּךְ לוֹ. עוֹד בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הֶעָנָן לַעֲנוֹת לוֹ וְאוֹר חָזָק הֵאִיר וְסִנְוֵר אֶת הֶעָנָן. הַשָּׁמַיִם הוּצְפוּ בְּאוֹר חָזָק בְּצוּרַת חֵץ גָּדוֹל שֶׁיָּרַד עַד לַאֲדָמָה. "זֶה הָיָה הַבָּרָק" עָנָה לוֹ הֶעָנָן. "הַבָּרָק הִבְרִיק וְהָרַעַם רָעַם וְעוֹד מְעַט נֵרֵד כֻּלָּנוּ אֶל הָאֲדָמָה וְנַרְוֶה אוֹתָהּ". אָמַר הֶעָנָן וְעוֹד בְּטֶרֶם סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, הִרְגִּישׁ הֶעָב הַקָּטָן אֵיךְ הוּא זָז וּמִטַּלְטֵל מִצַּד לַצַּד וּמִתְנַגֵּשׁ בַּעֲנָנִים שֶׁלְּצִדּוֹ. הוּא הִרְגִּישׁ מַשֶּׁהוּ מוּזָר, מְשֻׁנֶּה, כְּאִלּוּ הוּא מִתְבַּקֵּעַ וְטִיפּוֹת רַבּוֹת יוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ וְיוֹרְדוֹת לְמַטָּה. "כֵּן, זֶה הַגֶּשֶׁם שֶׁסִּפְּרוּ לִי עָלָיו" אָמַר לְעַצְמוֹ הֶעָנָן וְחִיֵּךְ בְּאֹשֶׁר כִּי יָדַע שֶׁהוּא מַשְׁקֶה אֶת הַצְּמַחִים וּמַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה. 










©
 
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל 




Comments