חֹרֶף, גֶּשֶׁם וְהַרְבֵּה מַיִם-

זוֹלְגִים אֵלֵינוּ מִשָּׁמַיִם.

הָאֲדָמָה כְּבָר בַּמַּיִם רְווּיָה

וְלֹא יְכוֹלָה לִסְפוֹג יוֹתֵר אַף טִיפָּה..

 

וְאָז כְּשֶׁרוֹצִים בַּחֹרֶף לְטַיֵּל,

לִרְאוֹת אֶת יֹפִי שְׁבִילֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל-

הָאֲדָמָה חֲלָקָה, הַשְּׁבִילִים מוּצָפִים-

וּמֵהַטִּיּוּל אָנוּ מְאֹד מְאֻכְזָבִים...

 

נָכוֹן שֶׁהַפְּרָחִים בַּחֹרֶף מַדְהִימִים:

רַקֶּפֶת סְגֻלָּה וְכַלָּנִית בְּמִינֵי גְּוָנִים.

וְאִם נוּכַל בֵּין הַיָּרֹק לִרְאוֹת-

נִמְצָא גַּם  הַרְבֵּה חַיּוֹת קְטַנְטַנּוֹת.

 

אַךְ אֲבוֹי מָה קָרָה?

לַטִּיּוּל יָצָאנוּ – וּמָה אֵרַע?

עַל הַשְּׁבִיל הֶחְלַקְתִּי,

אֶת הָרֶגֶל שָׁבַרְתִּי

וְהִסְתַּיְּמָה כָּל הַהֲנָאָה...

 

וּלְעִתִּים כְּמוֹ הַיּוֹם לְמָשָׁל

שֶׁטִּיּוּל נִפְלָא לַכַּרְמֶל-  בֻּטַּל...

כִּי הַסְּלָעִים וְהָאֲבָנִים חֲלָקִים

וּמַיִם בַּנְּחַלִים שָׁם זוֹרְמִים...

 

וְעוֹד טֶרֶם דִּבַּרְנוּ עַל הָרוּחַ הַקָּרָה

שֶׁמַּמָּשׁ מַדְאִיגָה כָּל אִם יְהוּדִיָּה...

וְאִם כְּבָר יוֹצֵא הַיֶּלֶד לְטִיּוּל

לָבוּשׁ הוּא בִּשְׁכָבוֹת וּמִתְנוֹעֵעַ בְּסִרְבּוּל...

 

הַחֹרֶף הִיא עוֹנָה נִפְלָאָה

לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת... וּלְהִתְכַּרְבֵל בַּשְּׂמִיכָה,

לְחַכּוֹת לָאָבִיב הַנִּפְלָא לֹא פָּחוֹת-

כִּי גַּם אָז יֵשׁ הַרְבֵּה מָה לִרְאוֹת....