חַג הַחֲנֻכָּה הִגִּיעַ, אִמָּא טִגְּנָה סֻפְגָנִיוֹת חַמּוֹת וּמְתוּקוֹת. אוּרִי חִכָּה לְחַג הַחֲנֻכָּה כִּי הַשָׁנָה אַבָּא יִתֵּן לוֹ לְהַדְלִיק אֶת נֵרוֹת הַחֲנֻכָּה. אוּרִי הִתְרַגֵּשׁ. הוּא סִדֵּר אֶת הַקֻבִּיוֹת הַצְּהֻבּוֹת וְהַכְּחֻלּוֹת בַּחֶדֶר. הוּא הִנִּיחַ אֶת הַכַּדּוּרים הַיְּרוּקִים וְהַצְּהֻבִּים בְּתוֹךְ הַקֻּפְסָא הָאֲדֻמָּה וְאֲפִילוּ סִדֵּר אֶת כָּל הַסְּפָרִים וְהַמַּחְבָּרוֹת בַּיַּלְקוּט. אוּרִי הַיֶלֶד הַקָטָן בַּבַּיִת. הוּא תָּמִיד הִתְבּוֹנֵן בְּקִנְאָה בְּאֵחַיו הַגְּדוֹלִים הַמַדְלִיקִים אֶת הַנֵּרוֹת. הִגִּיעַ עֶרֶב הַחֲנֻכָּה, אַבָּא הִנִּיח אֶת הַחֲנֻכִּיָה הַיָּפָה עַל הַשֻׁלְחָן. לְיַד הַחֲנֻכִּיָּה עָמְדָה הַקֻּפְסָא עִם הַנֵּרוֹת הַצִּבְעוֹנִיִּים. אִמָּא הֵבִיאָה בִּקְעָרָה גְּדוֹלָה אֶת הַסֻפְגָנִיוֹת הֶחָמוֹת. ואַז… אוּרִי יָצָא מֵהַחֶדֶר. לְפֶתַע כָּבַה הַאוֹר בַּבַּיִת. כֻּלָם נִבְהָלו. מַה קָרָה? אִמָּא וְאַבָּא קָרְאו לְאוּרִי. אַךְ אוּרִי לֹא עָנָה לָהֶם. מַה קָרָה? אוּרִי? מַה קָרָה? שָׁאֲלוּ אִמָּא וְאַבָּא. לְאַחַר כַּמָּה דַּקּוֹת, הַדֶּלֶת נִפְתְּחָה וְאוּרִי חָזַר, אַךְ לֹא לְבַד.... הוּא הֵבִיא אִתּוֹ חֲנֻכִּיָה. הַחֲנֻכִּיָה כְּבָר דָּלְקָה וְהֵבִיאָה הַרְבֵּה אוֹר לַחֶדֶר. כֻּלָם צָחֲקוּ וְאָז הֵבִינוּ: כִּי אוּרִי רָצָה שֶׁתִּהְיֶה חֲשֵיכָה כְּדֵי שֶׁהַאוֹר הַקָטָן יְגָרֵש אֶת הַחֹשֶך- כְּמוֹ שֶׁאוּרִי לָמַד בַּכִּתָּה.
| © |
במעגל השנה >