רֵאשִׁית קְרִיאָה: דָּנִי והַלְּבִיבָה

דָּנִי רָצָה לְבִיבָה לַצָּהֳרַיִם.

אִמָּא נַתְנָה לְדָּנִי לְבִיבָה.

דָּנִי לֹא לָקַח צַלַּחַת,

דָּנִי אָחַז בַּיָּד אֶת הַלְּבִיבָה.

הַלְּבִיבָה הָיְתָה חַמָּה.

דָּנִי נָגַס בַּלְּבִיבָה וְנִבְהַל.

דָּנִי נִבְהַל וְקָפַץ קְפִיצָה.

הַלְּבִיבָה הַחַמָּה נָפְלָה עַל הָרִצְפָּה.

הַכַּלְבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁל דָּנִי

רָאֲתָה אֶת הַלְּבִיבָה עַל הָרִצְפָה

בָּאָה הַכַּלְבָּה ואָכְלָה אֶת הַלְּבִיבָה.






©
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל


Comments