כַּד קָטָן כַּד קְטַנְטַן

כַּד קָטָן כַּד קְטַנְטָן

הוּא הָיָה מְאֹד בַּיְשָן.

וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְבֵית הַמִקְדָש הַיְוָנִים

הַכַּד הִסְתַּתֵּר בֵּין הַכַּדִים הַשְּׁבוּרִים.

 

עָמַד לוֹ הַכַּד הַקָטָן בַּפִּינָה,

הִתְבּוֹנֵן מֵהַצַּד עַל מָה שֶהָיָה.

כְּשֶׁהַיְוָנִים נִתְּצוּ אֶת כָּל הַכָּדִים

חָשַׁשׁ, כִּי נוֹתָר בְּלִי יְדִידִים.

 

יָמִים רַבִּים הָיָה שָׁם בָּדָד

בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָאָפֵל הוּא פָּחַד.

הוּא רָאָה אֶת הַמְּנוֹרָה כְּבוּיָה

וּבַלֵּב הִרְגִּישׁ אָיוֹם וְנוֹרָא.

 

"הַיְוָנִים טִמְּאוּ אֶת כָּל הַכַּדִים

וּמָה יִקְרֵה לְכָל הַיְּהוּדִים?

יֵשׁ בִּי שֶׁמֶן רַק מְעַט"

אָמַר לְעַצְמוֹ בְּעֶצֶב הַכַּד.

 

יוֹם אֶחַד הַכַּד הַקָטָן

שָׁמַע  קוֹלוֹת- בְּעִבְרִית כַּמּוּבָן.

רָאָה אֶת יְהוּדָה הַמָכַּבִּי

שֶׁחִפֵּשׂ שֶמֶן לַמְנוֹרָה לְהָבִיא.

 

רָאַה הַכַּד אֶת יְהוּדָה עָצוּב

כִּי מִכָּל הַכָּדִים-  הוּא נִשְׁאַר עָזוּב.

"מָה לַעֲשׂוֹת? חָשַׁב הַכַּד

אֲנִי כֹּה קָטָן וְשֶׁמֶן בִּי מְעַט?"

 

"יְהוּדָה מְחַפֵּשׂ שֶׁמֶן לַמְּנוֹרָה,

אַגִּיעַ וְאֶעֱזֹר" חָשַׁב הַכַּד בִּמְהֵרָה.

אַז הִתְגַלְגֵל לְרַגְלָיו שֶל יהוּדָה

וְכָךְ נוֹצָר הַנֵס שֶל חֲנֻכָּה.




כד קטן חגית פרנקל































©
 
 כל הזכויות שמורות לחגית אמסטרדם פרנקל 
Comments