נִיר רָצָה זִיקִית קְטַנָּה. הָלַךְ נִיר לְאִמָּא וְאָמַר: אִמָּא אֲנִי צָרִיך זִיקִית. שָׁאֲלָה אִמָּא: לָמָּה לְךָ זִיקִית? עָנָה נִיר: זִיקִית מַחֲלִיפָה צְבָעִים. אִם גַּם אֲנִי אַחֲלִיף צְבָעִים, לֹא תִּמְצְאִי אוֹתִי בַּבַּיִת.
© |
|
נִיר וְהַזִּיקִית
|